אני שונאת את ימי ההולדת שלי.
בואו נתחיל מזה, שקיבלתי מחזור דבר ראשון על הבוקר.
נמשיך לזה שהייתי אצל סבתא שלי, שבפעם האחרונה שהיה לה מחזור, זה פחות או יותר כשמכנסיים שרחבים למטה היו באופנה.
בגלל שהייתי לבד בבית, הייתה לי את הפריווילגיה לחטט לה בחדר ולמצוא את הפד האחרון שלה, שאגב היה כל כך ישן שהדבק שלו התייבש.
מישהי פעם ניסתה להסתובב עם פד שלא נדבק לתחתון??!?!?
זה מחליק לכללללל מקום וכל מה שנשאר לך לעשות זה להתפלל שלא יווצרו לך כתמי דם מביכים על השורט האהוב עלייך.
שלאאא לדבר על כאבי התופת של מחזור.
חזרתי לשירותים אחרי כמה זמן.
הפד המזדיין החליט ונפל לאסלה.
מהההה- עכשיווו????
אז ביליתי את כלללללל היום עד ניירות טואלט בתחתונים.
גם הם החליקו הרבה.
עבדתי ביומולדת שלי.
יצאתי ל3 טיולים עם ההאסקי הסיבירי שנהנה לקפוץ עלי ולקרוע לי את החולצה.
נורא חםםםם בעיר שלי!!!!!
ואני די חולה חלשה ומסכנה.
סבא וסבתא שלי אגב, הוזמנו לתה אצלי בבית בערב, וושכחו שזה היומולדת שלי.
אמרו לי בוקר טוב כרגיל
זה היה מביך, כי אחרי כמה שעות הם הבינו שזה היומולדת שלי והם כזה OOOO: גאאאאש נהיינו זקנים סנילייים!!!
זה היה יום נורא.
zero percent