הייתי באודישן,והיה אחלה.
התוצאות בעוד כמה ימים,ואני לא לחוצה בכלל.
הוא אמר שרק 10 יתקבלו מתוך ה45 שניסו,ושרובינו נורא כישרוניים ובלה בלה בלה,
אני לא לחוצה בכלל.
כאילו,הגעתי לשם בקטע של אני יעשה את הכי טוב שלי,ונראה מה כבר יקרה.
עיתי על הבמה עם הקטע שהוא הביא לי במקום,והידיים שלי התחילו לרעוד קצת.
מבט אחד לקהל שכלל את המלהק וכל הנבחנים מהשכבה,שבתכלס הכרתי את כולם גרם גם לרגליים שלי לרעוד.
הקול שלי לא רעד.
העמידה שלי הייתה גרועה,לחוצה לגמרי.
עשיתי את הקטע,מחאו לי כפיים וירדתי מהבמה.
לידי ישב מישהו שפגשתי בטיול השנתי של שנה שעברה ואמר לי שהלך לי מצויין (בעיקר בגלל שאני אמרתי לו עוד לפני זה שהלך לו מדהים)
אחרי שכולם סיימו,הא ביקש ממני ומעוד ילדה לקחת טקסט באקראי ולבצע אותו שוב על הבמה.
אין לי מושג אם זה סימן טוב או לא,כי השנייה דיברה מהר מדי וחלש בפעם שעברה.
כל מי שישב לידי אמר לי ששני הקטעים שעשעיתי היו מאד טובים,ושהאחרון היה הרבה יותר טוב
אחכ עשינו תרגיל בשלישיות והיה ממש מצחיק.
אחרי זה עשינו סיכום של האודישן והוא אמר שנקבל כבר את התשובות.
דבר אחד בטוח,
אני ימשיך לבוא לאודישנים של בצפר.
כי בתכלס,הם לא כאלה מלחיצים כמו שתמיד נראה לי,ונורא נהניתי היום בסך הכל
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: