ושוב נגמר לי האוויר כמעט ונחנקת.
משהו מעיק עליי, לוחשת לעצמי "לא לחתוך, לא לחתוך"
"רק לא לחתוך!!!"
מתאפקת, עוברת שעה ועוד שעה והמועקה גדלה
אני יודעת שהסכין תעזור לכמה רגעים ותשחרר אותי
מהמועקה הזאת אבל אני לא רוצה להגיע לשם, מנסה שלא.
עוברת עוד שעה ואני נשברת.
לוגמת מהאלכוהול, מניחה את הכוס, שואפת לאט מהסיגריה
מרימה את הסכין ועושה את זה, חתך אחרי חתך אחרי חתך.
מדליקה עוד סיגריה, עוצרת לנשום אוויר.
הדם נוזל באיטיות על היד, מרגישה קצת יותר טוב.
משוחררת.
לקחתי כמה נשימות אפשר להמשיך - עוברים לרגל
כל חתך משחרר יותר - חוזרים ליד, לא רוצה להפסיק
אבל צריך...
זהו, זה נגמר.
קומי, תשטפי את היד, תנקי את עצמך, את יכולה כבר לצאת
החוצה ולחייך לכולם הכל בסדר עכשיו.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
