יום שני הייתי בבדיקה שהפסיכולוגית הפנתה אותי אצל הפסיכיאטר.
הוא החליט שצריך טיפול תרופתי ורשם לי כדורים נגד דיכאון.
אחרי זה הודיעו לי שמעבירים אותי מהפסיכולוגית שלי לפסיכולוג
אחר, שוב צריך לעשות הכל מהתחלה, הקושי להיחשף מול אדם זר... התחלתי לבכות.
ביקשתי לוותר ולא להמשיך את הטיפול אבל כמובן שאף אחד לא
שואל אותי ולא נתנו לי את האפשרות להחליט בעצמי, קבעו לי עובדה
שאני חייבת להמשיך.
אחרי הפסיכיאטר נכנסתי לפסיכולוג, ישבתי אצלו שעה ומתוכה דיברנו אולי
חצי שעה, הייתה שתיקה מביכה כזאת... רק חיכיתי שזה יגמר, רציתי לצאת משם.
אחרי שעה קשה זה באמת נגמר אבל אני ממשיכה טיפול קבוע גם אצל הפסיכיאטר
וגם אצל הפסיכולוג.
זה הולך ונהיה קשה יותר...
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
