שמישהו יגאל אותי מיסוריי!!
אני לא יכולה לשאת בזה יותר.
זה גדול עליי.
זה הרבה מעבר ממה שאני מסוגלת לעבור.
יום ראשון עליתי למשפט כי השארתי את המשרד שלי
ריק לדקה וקיבלתי 14 יום ריתוק - זה שבר אותי.
חתכתי את שתי הידיים.
אני נראית כאילו ניסיתי להתאבד עם כל התחבושות האלה.
אחר כך הודיעו לי שקיצרו לי ב6 ימים - אושר.
היום עליתי לעוד משפט, פשוט אין לי מזל.
המפקדת שלי תפסה אותי מעשנת במשרד :/
היא ביטלה לי את הקיצור של השישה ימים והוסיפה לי
עוד שבעה ימים. חישוב פשוט = 21 ימי ריתוק.
זה גדול עליי.
אני פותחת בשביתת רעב עד שיקרה לי משהו ויפנו אותי מפה.
עריכה:
המפקדות שלי רצו לפנות אותי למיון פסיכיאטרי בכפייה.
חברה שלי הלכה אליהן וסיפרה להן שפתחתי בשביתת רעב ואני לא מתכוונת לאכול,
היא סיפרה גם על הריתוק הקודם שלא אכלתי שבוע שלם, סיפרה על זה שחתכתי
את עצמי בשתי הידיים ביום שלישי ושאני מתכוונת לעשות את זה גם היום בלילה,
היא הראתה להן תמונות והן פשוט היו בהלם.
היא סיפרה להן במטרה שאולי הן יקלו עליי בריתוק הזה.
הן צעקו עליי שאני עכשיו הולכת למיון ושהן לא מוכנות לקחת את זה על אחריותן,
צעקתי בחזרה שאני לא מוכנה ללכת לשום מקום ויצאתי מהמשרד.
המפקדת שלי לקחה אותי בכח לרופא, נכנסה איתי אליו וסיפרה לו שאני חותכת את עצמי.
עשיתי אצלו הצגה שהכל בסדר איתי, איכשהו זה עבד והוא ויתר לי ולא פינה אותי
בגלל שיש לי תור לפסיכולוג ביום שני.
אני כ"כ מחכה לזה בתקווה שהוא יצליח לעזור איכשהו :/
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
