כאב התודעה

עדכון ראש מאז תחלית סמסטר א'.

אני לומד במוסד אקדמי כלשהוא, שנה א' לתואר ראשון.סמסטר א' היה מאד קשה,

בדיוק התחלתי לקחת ציפרלקס והוא לא עזר אפילו קצת. לא ישנתי בלילות כי הייתי מתוח ודכאוני.

(עכשיו לוקח 200 מ"ג טרזודון שלפחות עוזר לי לישון).היה נחמד לשנות את הסביבה ולצאת מעיירת הפיתוח שבה אני גר.

הסביבה שונה, פחות עויינת, הפסקתי להרגיש שכל הזמן אנשים משחקים בקקי ועושים עלי פוזות.

כבר בשבוע הראשון די נדלקתי על בחורה שלומדת איתי בחוג. יצאתי לדייט ועם החרדה וחוסר הבטחון שלי זה פיקששתי.

בתחילת הסמסטר התחלתי ללכת לפסיכולוגית, אני מרגיש שהיא מבינה אותי ומנסה לעזור.

עברנו כבר 12 פגישות יש אולי הקלה שטחית מזה שיש עם מי לחלוק, אבל לא היה שום שיפור משמעותי.

אני מרגיש מתוח ומדוכדך תמיד, חווה קשיי ריכוז, אני כל הזמן מרגיש שיש לי מין מקל בשקדים שחונק אותי.

התסכול והייאוש שאני חווה לא עוזבים אותי למעט הפוגות רגעיות נדירות.

אני מרגיש שאני כל הזמן בונה ושום דבר לא נבנה.

אני לא יודע למה בכלל אני מעדכן את הבלוג המזויין הזה,

לא קיבלתי תגובות בארבעת הפוסטים האחרונים שכתבתי בו, אבל כסאמו שיהיה...