כזאת אני בזמן האחרון.
ולגמרי בכוונה.
אני הרי יודעת בדיוק מה ההשלכות של כל דבר שאני עושה.
אני יודעת בדיוק למה גורם העישון
ולמה גורמת הרעבה
ולמה גורמת השתכרות
והקאות.
אני הולכת במודע לקנות סכינים של פדיקור בסופר
כדי שיהיה לי משהו קצת יותר מוצלח מסכין גילוח לחתוך איתו
וכשידיד חדיש חדש שלי מזמין אותי אליו לדירה במרחק של 45 דקות נסיעה באוטובוס בתוך ירושלים כדי להשתכר
אני יודעת בדיוק מה המטרה ולאן זה יוביל
ועושה את זה בכל זאת
ושולחת הודעה אחרי הודעה לשמוק הזה שאני כביכול יוצאת איתו
בידיעה ברורה שלא אכפת לו.
פעם קלות הדעת שלי הייתה מאוד מסויימת
בא לי לראות סרט עכשיו אז אני לא אלמד ואכשל במבחן ויהיו לי מליון מועדי ב אבל אני אסתדר
אני אוכל מלא כי בא לי ואז אקיא או אשלשל
אני אקנה את זה ואת זה ואת זה ואז לא יהיה לי כסף אבל אני אסתדר.
עכשיו אני מתחילה להפחיד את עצמי
לחתוך לשתות לעשן ולשכב עם אנשים חצי זרים בשכונה רחוקה שאני לא מכירה בהר הצופים
מין לא בטוח כי אין קונדום או כי אני קטנה מדי
זה כבר מתחיל להיות מסוכן באמת
וזה לא יגמר כאן
אני יודעת את זה
אני לא במצב טוב
אני לא חזקה מספיק
בבלוג זה
בכל הבלוגים
