מכירה את זה שאת מדוכאת אז את מעשנת בגינה הציבורית עשר סיגריות ברצף וחייבת ללכת כי נגמרו לך החפיסה והסוללה בטלפון ואז את קמה מהריצפה ולא יכולה לנשום ומרגישה שאת הולכת להקיא או להתעלף או שניהם אבל ממשיכה ללכת ואז נשכבת על ספסל ברחוב כי הכל נהיה שחור מסביב ואז חוזרת לדירה ויש לך ארבע קומות לעלות ברגל וכשאת סוף סוף מגיעה לדירה את נשכבת על המיטה ורוצה למות  וחם נורא כי החלון היה פתוח כי החדר שלך מסריח כי לא ניקית אותו חודשיים כי את כל הזמן מדוכאת ואין לך כוח?

מכירה את זה שאת מדליקה סיגריה ואז המצית שורפת לך את הרגל ויש לך כוויה כואבת שעות אחר כך אבל זה דווקא נחמד כי תכננת לחתוך בכל מקרה אז כל כאב הוא בסדר?

מכירה את זה שאת אוכלת ממש מעט במשך חודשיים ואז יורדת המון במשקל ואז מגיע שבוע אחד שבו את ממש מדוכאת ודווקא מחליטה כן לאכול ומרגישה ממש חרא ונפוחה ושמנה ודווקא אז את פוגשת אנשים שלא ראית הרבה זמן והם אומרים לך כמה רזית ובא לך לבכות כי את יודעת שיכולת להיות אפילו יותר רזה אם היית סותמת את הפה?

מכירה את זה שאחרי שאכלת כל השבוע הזה כי היית מדוכאת ואת מרגישה פרה את עולה על המשקל ורואה שעלית רק חצי קילו אבל זה עדיין מתסכל כי עכשיו את 48 ולפני שבוע כבר היית 47.5 ורצית השבוע כבר להיות פחות ותכלס לפני חודשיים את ייחלת להיות 48 כי זה נשמע לך כל כך רזה ומספק אבל עכשיו זה כבר לא מספיק טוב לך?

ובנימה אופטימית זו, 3 קילו ליעד.

מעניין איך ארגיש כשזה יגיע.