החיים ההזויים שלי

אני מוצאת את התופעה הזו כמטרד של ממש. אנשים בטוחים שאחרי תקופת השואה והיטלר אנשים למדו לקח וכבר אין יותר גזענות בארץ ובעולם אבל חוששתני, שהם טועים, הגזענות קיימת ובצורה מחרידה.

אני עובדת בסופר בעיר. יש לנו קופאית אחת ערביה, קסם של בחורה, באמת מותק, כולם אוהבים אותה. לפני שבוע, אחד הלקוחות צעק באמצע הסופר כשחיכה אצלה בתור, למה נותנים לערבים לעבוד בסופר, ושימותו הערבים. באותו הרגע, רציתי פשוט לבכות, כי הבנתי את שניהם מצד אחד הלקוח שבאמת כואב לו שיש ערבים שמנסים לחסל אותנו ושאנחנו נותנים להם את הפריבילגיה לכך ומצד שני אותה, שהיא מעולם לא הרעתה לאף אחד, והובכה בפני כל כך הרבה אנשים ובטוח שזו לא הייתה הפעם הראשונה.

אבל הלוואי שזה היה נגמר רק בזה, מילא לשנוא אנשים שהם לא מהעם שלנו, את זה עוד איך שהוא אפשר להחליק, אבל להגיד שאתה שונא תימנים? שכל התימנים פרימיטבים מגעילים וקמצנים? איך אתה לא מתבייש להגיד כזה דבר, ועוד בפני קופאית תימנייה? (לא אני).

וכשהבוס שלי רצה להכיר לי את הבן שלו, הוא שאל אותי מה העדה שלי, אמרתי לו שאני חצי מרוקאית והוא אמר "או אם את מרוקאית זה כבר טוב", כאילו, אם לא הייתי מרוקאית, אם הייתי תימנייה או גרוזינית או לא יודעת מה, הייתי פחות טובה?

והתימנים ששונאים אשכנזים, שאומרים שהם העליתה והם שולטים על המדינה? מאיפה צצו השטויות האלה, אנחנו כבר לא בתקופת העליה התימנית, שהייתה התפלגות ושנאה כלפי התימנים מצד האשכנזים, התקדמנו, אנחנו כבר הרבה הרבה אחרי, ויש הרבה תימנים שכן יש להם מקצועות בחירים ולמי שאין מקצוע טוב זה כי הוא בחר לא להתקדם או כי הוא לא יכל, ואם מישהו לא מקבל בן אדם לעבודה בגלל המוצא שלו אז זו ממש שערוריה.

אנחנו כל הזמן עסוקים בלדבר על שלום, שלום כלל עולמי, שלום עם הערבים, כשבעצם, האויב הכי גדול שלנו הוא אנחנו עצמנו, עם כל הדעות המטופשות והשנאה הזו שבעצם אין לה כל סיבה הגיונית פשוט שנאה על לא דבר, שנאה לעם שלנו, ולפני שנהיה אנחנו שלמים עם העם שלנו ונהיה בסדר אחד עם השני, לבקש שלום וסדר בעולם זו בקשה פשוט חסרת בסיס+