כמעט חצי שנה שלא התראינו,
חצי שנה של טיוטות, ופריקה בים ובהרים,
חצי שנה שבה השתנו הדברים.
למי מכם שעדיין קורא אצלי וזוכר את שירן,
הפסקנו את הקשר בינינו לגמרי, סיפור מורכב שאשמור ליום אחר.
-
למי מכם שהכיר אותי רק עכשיו, שירן הייתה האהבה האמיתית שלי,
אהבה של 7 שנים.
אם הייתי כותב את הכל בספר, הוא היה יותר גדול מ"מלחמה ושלום",
ויותר נמכר מהתנ"ך.
-
גם עזבתי את המלון, עדיין בבמקצוע המטבח, עובד בדיינר אמריקאי.
נהנה מכל רגע.
ברביס זה שמו של המקום, בטוח המטבח הקטן עם אחד מחברי הטובים ביותר דוראל.
-
בקיצור חיי עברו שינוי קצה אחד לקראת הקצה השני,
רק מה, אני עדיין חש בדידות.
חברים, ידידים וידידות יש לי בשפע,
אבל דבר אחד איו לי, ואני מאוד חושק בו,
בת זוג.
-
לא כדי להגיד יש לי, כדי שתהיה שם מישהי שתחלוק איתי חום ואהבה,
כדי שתהיה לי מישהי לחלוק איתה, לחזור אליה כשרע לי, לנחם אותה כשרע לה.
לאהוב, לכל המשתמע מהשורש א.ה.ב.
-
בקיצור אני דיי שמח בחלקי, הפעם האופטימיות מלאה,
מהולה בשמחה ורגש, הבחור ההוא, שסבל ולמד ועכשיו הוא דיי מאושר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
