מה שצריך להיות.

מה שהיית רוצה שיקרה.

מה שאסור שיקרה.

מה שבאמת קורה.

כל אלו מתערבבים במערבולת אחת ואכזרית שמאיימת להוריד אותך למטה.

 לא עוד.

עזוב אותך שטויות. עזוב זמנים, עזוב אחראיות, מחויבויות.

תקשיב.

ואם הייתי מציעה לך אוטופיה...שתביא לך את האמא של הנירוונה, את הגאולה שאתה משתוקק לה.

עצים ערומים באורך שהיה מבייש נפילים, ערמות שלכת אירופאיות, שמיים בסקלה אפורה וכבדה, שקיעה סגלגלה שאף פעם לא תפסיק להיות אטרקטיבית.

ירח שתמיד  שם כדי להזכיר לך מאיפה באת.

החלטה גורלית ונחרצת שתגרום להתפוררות כל גורדי השחקים, בקתה קטנה סמוך ליער, אני ואתה יושבים על כוס תה.

מודעות מלאה לנוכחות שלך על פני כדור הארץ, לא עוד סמרטוט שמהלך על האדמה ומציית לפקודות.

לא עוד, תודעה מקסימלית למה שאתה. למה שאתה שווה. כן, הערך שלך.

העלמות של פולשים זרים. העלמות טוטלית של בני אדם שבוחרים לקטלג אותך, למיין אותך, להשפיל אותך.

התפרקות כזאת, טובה.

היית בא?