הבוקר התחיל בשאלה אבא היום הולכים לבית הספר? התמהמהתי בתשובתי... ואמרתי לא! שוב היש של השמחה פרץ מגרונם ... נודה שבאמת אני מבין אותם.
אבל..זה יותר מידי, כל הבית על גלגלים כולם עולים על העצבים האחד של השני ואם להודות אני חסר אונים.
הבוקר יש תקווה! לכל דבר טוב יש סיום וזה יקרה בעוד פחות מעשרים וארבע שעות
אך עכשיו מתחילה העבודה האמתית להחזיר את כולם לשגרה זו משימה לא פשוטה! ומי כמונו מאותגרי הקשב יודעים ...
אז את הבוקר התחלנו בלבכות את סיום החופשה, בדקנו מתי החופשה הבאה ואז עברנו לבדוק מה קורה עם השגרה..
התחלנו ברענון של חוקי השגרה הן בבית והן בכיתה
בדקנו את כל מה שלא נעשה, נשכח וסתם לא בא.
וידאנו שכל מה שנצטרך למחר קיים במקום ולא התפזר ונעלם.
דאגנו שהמערכת למחר כבר מוכנה ולא מחכים לדקה האחרונה
שלא תהיה טעות וחוסר הבנה, הם אלו שעשינו ואנו רק את הבקרה (כן למזלנו עברנו דרך ארוכה...)
ועכשיו יש עוד מס שעות של חגיגה ..... ברוך אתה מחזיר השגרה