|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
כיצד הופכים לימונים ללימונדה
גם אתם עייפים מלשמוע עד כמה זה קשה לחיות עם הפרעת קשב וריכוז, הגעתם למקום הנכון!
איני מתכוון להמעיט בהשלכות של הפרעת קשב וריכוז על חיינו, אבל אפשר ובעיני חובה לנסות להתייחס למצב מנקודת מבט אחרת, חיובית יותר,אני מודה שלי זה מאוד עוזר. ברור לי שהפרעת קשב לא ניתנת לריפוי, ולכן יש לי אפשרות להיגרר אחריה או לחלופין להשתמש בה בצורה יעילה, תורמת, ומעצימה.
אתם בטח שואלים הכיצד?
אז הנה מספר דוגמאות ללימונים שהחיים סיפקו לי ואיך אני מכין מהם לימונדה טעימה:
הסחת ייתר
לאורך השנים ניסיתי בדרכים שונות ומשונות להלחם בהסחת הדעת שלי אולם בשנים האחרונות, למדתי לקבל ולהעריך אתה. המוסחות לקחה אותי למקומות מדהימים שלא הייתי חולם להגיע אליהם אם הייתי חושב בצורה מובנת ומאורגנת. בזכות המוסחות פגשתי אנשים מדהימים והעליתי רעיונות ופתרונות שלכאורה נראו לא קשורים ובדיעבד התבררו כמעולים ומועילים. בגלל המוסחת וחוסר תשומת הלב תוך כדי נסיעה הגעתי לאזורים שלא ידעתי על קיומם ובטח לא תכנתי להגיע אליהם, הם בסוף אלו שעשו לי את כל הטיול.
חשיבה מחוץ לקופסה
כמעט ולא עובר יום שאיני מפתיע את עצמי ושואל "מאיפה הגיע הפתרון הזה? איך חיברתי את הדברים בצורה שכזו? " נכון שקשה לשחזר או ללמד כיצד אני חושב אבל אין ספק שזה עוזר, מפרה ומקדם. התשובה היחידה שמצאתי לשאלה שלי "איך חשבת על זה?" היא הפרעת הקש והריכוז. לצערי לעתים מערכת החינוך מדכאת את היכולת הזו ומתעקשת על חשיבה מקובעת והמסר "אסור לצאת מהקווים"!
יצירתיות
פעמים רבות אני שומע שאני יצירתי, איני חושב שיצירתיות היא "תכונה" ייחודית של הפרעת קשב וריכוז, אני מאמין שכל אחד יצרתי בדרכו. אבל כנראה שהשילוב שבין הסימפטומים של הפרעת הקשב והתכונות של הסחת דעת, חשיבה מחוץ לקופסא ולפעמים התמקדות יתר מעצימים את היצירתיות ונותנים לה מימד אחר
מיקוד ייתר
הפרדוקס הגדול הלא פתור והחביב עלי זה מצד אחד חוסר היכולת שלי להתמקד לאורך זמן במשהו, מול עודף היכולת שלי להתמקד בדבר מסוים שמעניין אותי. פה אני מגלה יכולות לא מוסברות. אני מאוד אוהב את הזמן שבו אני צולל פנימה לתוך נושא שמעניין אותי וחופר בתוכו, זה יכול להמשך שעות וזו ברכה.
התאוששות מהירה וגיוס כוחות
לאורך שנים רבות (בעיקר בתקופת ילדותי ונעורי) כתוצאה מחוסר אבחנה וטיפול הסתובבתי בתחושה של חוסר ערך עצמי, לפעמים בדיכאון, באכזבה מעצמי ובעיקר בושה. חלק מהשינוי והיציאה ממצב זה הייתה הידיעה "שיש שם למחלה" למדתי וקראתי כל כמעט כל מה שנכתב בנושא, חקרתי, נעזרתי באנשי מקצוע כל זה הפך אותי למודע ואפשר לי להתמודד עם הבושה, לספר על מה שעברתי (עם כל הקושי) ולתת כוח לאחרים שאפשר גם אחרת. איני מזלזל בלימודיים פורמליים, הם חשובים והכרחיים(סיימתי תואר שני בחינוך מיוחד). אולם ההתנסות האישית וההתמודדות היומיומית נותנת לי כוח ממקום אחר עמוק יותר, להושיט יד לאחרים הנמצאים במצב זה בדרכים שונות. בעיקר להבין ולקבל שאתם לא לבד! שיש בכם את הכוחות לעשות שינויים משמעותיים בחייכם.
היפראקטיביות מנטלית
אתם בטח מכירים את צמד המילים "משמעם לי". לאורך השנים שאלתי את עצמי למה טענה זו חוזרת פעמים רבות אצל אנשים עם הפרעות קשב וריכוז. מתוך היכרותי כיצד מוחי פועל הבנתי שאני צריך גירויים חדשים על מנת להשאיר את מוחי "ער". תדמיינו מה קורה בכיתה שבה לומדים קבוצת ילדים והנושא מאוד מעניין אבל אחרי ההסבר הראשון אני רוצה להתקדם הלאה אולם לפעמים למורה יש צורך לחזור ולהסביר שוב. במצבים אלו אני נכנס למצב של "שעמום" וחוסר עניין ומוחי נודד למקומות אחרים. כשהבנתי זאת בלימודיי האוניברסיטה הייתי משתדל לזהות מתי השעמום עומד לפרוץ ואז..פונה לעסוק במשהו אחר עד שהמרצה היה ממשיך הלאה.
אני מציאותי ויודע שהדרך לא קלה. יהיה לנו כישלונות, זהו תהליך טבעי של החיים, לעתים קרובות לנו המתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז יש לא מעט כישלונות ואכזבה.אבל, אני מאמין ומשוכנע שאסור לוותר, אסור לתת לכישלונות למשוך אותנו למטה. כל יום מחדש אני מנסה להפוך את החסרונות ליתרונות, ללמוד מהכישלונות ולהשתדל לא לחזור עליהם. בעיקר אני מנסה לא לשפוט את עצמי בחומרה יתרה ולא לאבד את האמונה והתקווה.חשוב שיהיה מישהו אחד להישען עליו. זה יכול להיות בן/ בת זוג, חבר, איש מקצוע, קבוצת תמיכה, מישהו שאתם סומכים עליו ועוד.אל תשכחו את היתרונות שיש בתוככם. השתמשו בלימונים שהחיים נתנו לכם ואני מבטיח, הלימונדה שלכם תצא מתוקה וטעימה!
www.mindri.co.il | [email protected] | 0584450000
|
נכתב על ידי
שמר ארזי
,
14/10/2012 23:36
בקטגוריות ADHD, Mindri, shemer arazi, אימון קוגניטיבי, בעיות בזיכרון, הורים, הפרעת קשב וריכוז, זיכרון, חינוך, ילדים, לקויות למידה, שמר ארזי
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
די, אין צורך לתקן אותי
אבא ואימא אנא הקשיבו והפנימו! כל הזמן אתם רוצים לשנות ולתקן אותיזה התחיל במטפלת ההיא שרצתה שאצייר כי בגן הייתי מסתחררואז החלטתם שאני זקוק למשהו אחרלקחתם אותי לרופא המוזר שדפק על הברך ועל השולחןוביקש ממני לעמוד..ללכת .... שאל שאלות לא ברורות ובסוף אמר שחייבים תרופות בבית הספר פנו ואמרו שאני לא מספיק טוב בכיתהואז הוחלט שגם לזה צריך עזרה פתאום הופיעה המורה שהייתה מאוד נחמדה אך בנינו לא יותר מידי מועילהובגלל הבלגן בבית עם האחים היינו חייבים ללכת כולם ללמוד איך מתנהגיםובין לבין קיבלתי הדרכה כיצד לעשות חברים בכיתהועוד..ועוד..התעייפתי מכל המומחים
אבא יקר שלי בכנות, תודה אך די!
אני אוהב אותי ואותה, כן אותה! את מי שאתם מכנים הפרעהלא רוצה שתשנו, תרחמו, וחס וחלילה תתקנוכל מה שאני צריך שתאפשרו לילפעול בדרכי להיות מי שאני.תודו שבהרבה רגעים אתם מתפלאיםאיך אני יודע דברים, מאיפה הרעיונות והפתרונות היצירתייםאיזו שפה, והבנה.. "מאין כל זה?" אתם שואלים בתהייהאז כדאי שתדעו שזו היא הקרוייה "הפרעה" היא עושה את העבודה, עוזרת לי לחשוב בצורה שונהלהבין מהר, לפתור בצורה שונהואז מה אם יצאתי מהשורהופתרתי לא כפי שהמורה לימדהמה!? התשובה לא נכונה?אז יאללה בבקשה קבלו אותה למשפחה
|
נכתב על ידי
שמר ארזי
,
13/10/2012 18:10
בקטגוריות Mindri, ADHD, shemer arazi, אימון קוגניטיבי, בעיות בזיכרון, הורים, הפרעת קשב וריכוז, זיכרון, חינוך, שמר ארזי, לקויות למידה, ילדים
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
ברוך אתה מחזיר השגרה
הבוקר התחיל בשאלה אבא היום הולכים לבית הספר? התמהמהתי בתשובתי... ואמרתי לא! שוב היש של השמחה פרץ מגרונם ... נודה שבאמת אני מבין אותם.
אבל..זה יותר מידי, כל הבית על גלגלים כולם עולים על העצבים האחד של השני ואם להודות אני חסר אונים.
הבוקר יש תקווה! לכל דבר טוב יש סיום וזה יקרה בעוד פחות מעשרים וארבע שעות
אך עכשיו מתחילה העבודה האמתית להחזיר את כולם לשגרה זו משימה לא פשוטה! ומי כמונו מאותגרי הקשב יודעים ...
אז את הבוקר התחלנו בלבכות את סיום החופשה, בדקנו מתי החופשה הבאה ואז עברנו לבדוק מה קורה עם השגרה..
התחלנו ברענון של חוקי השגרה הן בבית והן בכיתה
בדקנו את כל מה שלא נעשה, נשכח וסתם לא בא.
וידאנו שכל מה שנצטרך למחר קיים במקום ולא התפזר ונעלם.
דאגנו שהמערכת למחר כבר מוכנה ולא מחכים לדקה האחרונה
שלא תהיה טעות וחוסר הבנה, הם אלו שעשינו ואנו רק את הבקרה (כן למזלנו עברנו דרך ארוכה...)
ועכשיו יש עוד מס שעות של חגיגה ..... ברוך אתה מחזיר השגרה
|
נכתב על ידי
שמר ארזי
,
13/10/2012 18:06
בקטגוריות ADHD, אימון קוגניטיבי, בעיות בזיכרון, Mindri, הורים, הפרעת קשב וריכוז, חינוך, זיכרון, ילדים, לקויות למידה, שמר ארזי, shemer arazi
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
דפים:
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
