2 הדברים שחסרים לי:
* אומנות * ועוד משהו אישי(מקווה שזה יעבור,אמן!)
התחלתי לעסוק באומנות מכיתה א'. התחלתי בחוג קרמיקה,
אחר כך בחוגים מוזרים כאילו לילדים קטנים ואז התחלתי לעסוק באומנות מסוג אחר.
אנשים די"קוטלים" אותי שהם יודעים שאני הולכת לזה,
אבל את האמת? שיעשו מה שעולה לרוחם. כל עוד זה מספק אותי זה הכל.
במקום אומנות יש ילדים שהולכים לפסיכולוג, לגלישת גלים,
לחוגי מוזיקה וכו' לדברים אחרים שמרצים אותם.
אותי, עיסת נייר(שנישמע די ילדותי,אבל ממש לא) ממש מרצה. אני אוהבת ללכת לזה, עושים שם הכל.
אני הייתי בחוג הזה 6 שנים, עד שלפני חודשים היא יצאה לשליחות במקסיקו ל-3 שנים.
אני חושבת שהספקתי למעלה מ35 עבודות שזה מטורף,
רק הסיפוק ליראות את העבודות שלי בבית, בחדר,תלויות אצל משפחה,במקומות אחרים
גורמים לי סיפוק,סיבה לגאווה אישית. שיגידו שזה מוזר, שיגידו שזה מצחיק, שיגידו שזה לא בשבילי וזה עלוב,
אבל אני לא חושבת שהדברים שציינתי למעלה טובים או פחות.
כל אחד והטעם שלו, לא חושבת שיש סיבה שצריך להיות "רשעים"כאילו.
לצערי, לא אוכל להמשיך בזה עקב שאין חוגים כאלו באיזור.
וגם יהיה את העומס המטורף של הלימודים שיגזור ממני לצערי מלא זמן,
אני חושבת שעד שלא חווים דברים אחרים אי אפשר להעריך אותם.
אי אפשר להגיד ככה ככה וככה עד שלא מנסים,גם הדברים הכי קטנים.
אז כמו שיודעים הגיע אוגוסט החודש האחרון להיות חופשי ולעשות מה שבאלך לפני הדבר האמיתי.
אז מה לעשות יש גם עבודות לחופש כמו עבודה במתמטיקה(4 יחידות) וכמובן אנגלית.
ניכנסתי למשוב,כולי בפחד,הלב של פועם ממש חזק,(מוזר) לראות מה צריך לעשות בעבודה באנגלית.
אמנם זה חופש עוד, אבל ההפנמה שאני עולה לכיתה י"א די מפחידה אותי.
ישישישיש היומולדת מתקרבת לאט לאט (22 לאוגוסט)
ב-20 לאוגוסט יש לאמא יומולדת ובת דודה שלי מתגייסת,
כניראה יעבוד במשרד איזה שבוע עוד שבוע בייביסיטר ואו..זה קרב ובא!
ב-26.8 יש גדנ"ע שמחה, סוףסוף זה מתקרב.
שמחה ועצבובה ביחד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Simply p