ממעוף אל
תוך שמיים
מדאייה
על רוחות חמות
נשברות
לה הכנפיים
והיא
נופלת מפסגות רמות
היא
מתרסקת ונשברת
בצליל
קורע לב
בסורגי
עצב מסתגרת
נאבדת
בכאב
היא
שוכבת שם דוממת
בכלוב
הבנוי דמעות ודם
והיא
רוצה לצאת, אך מפחדת
לסמוך
שוב על דרכי עולם
והנה,
מגיע יום והאור מפציע
הרוח
מלטפת את גופה
והיא
שומעת את צליל הרקיע
קורא לה
לפתוח בתעופה
והיא
מנסה לפרוש את כנפיה
אך הכלוב
אשר בנתה סוגר חזק
היא
נאבקת בכל כוחותיה
מנסה
להשתחרר מהמחנק
היא
נשרפת בלהבות הזעם
ובלהבות
קמה לתחייה
היא
תילחם עד שתשתחרר כרעם
ותעוף
הרחק מכל נפש חיה
הפניקס
תפרוש
עוד את כנפיה
היא תדאה
עוד על רוחות חמות
היא רק
צריכה לאחות שבריה
ואז שוב תמריא
אל עבר חלומות
כל הזכויות שמורות לי וזה