מסיבות כאלה ואחרות, אף אחד לא חי באושר ועושר עד עצם היום הזה...

אני משוחררת? או כלואה בתוך עצמי? אני צריכה להתחיל להזיז את התחת שלי ולעשות עם עצמי משהו, גם ככה ייהיה לי פטור מהצבא.

אבל מה?

אחותי הציעה שאני אשקיע השנה ואפתח תערוכה של היצירות שלי בסוף השנה, היא מכירה אנשים זו לא תהיה בעיה. (אני מציירת).

היא גם הציעה שאני אתחיל ללמוד לתאוריה ואלך לשעורי נהיגה ואעשה רישיון סוף כל סוף.

אמא מציעה שאני אתחיל כבר ללמוד לפסיכומטרי ואנסה להוציא ציון אדיר כדי לפצות על תעודת הבגרות שתהיה (שהיא לא מודעת שתהיה מאכזבת, ממוצע 75+!!!).

אני הצעתי ללמוד לנגן על גיטרה ולהתחיל להלחין את השירים שלי ולשיר אותם כמובן, קבעתי מועד להקלטות- עוד עשרה ימים!!!

חייבת לשלם את החוב לפסיכולוג שלי. הגיע הזמן להפטר ממשקל עודף!

לקחת את הכלבים שלי לים.

להגמל מסמים, חרא של דבר, שוקעת בתחתית של תהום שנמצאת בתוך עצמי.

להתחיל לגלגל סיגריות. (יותר זול!)

להגמל מבתוליי הארורים.

להכיר את הבחורה שתערער לי את הלב ואת המוח, אבל שתאהב אותי גם.

להתנסות במודליסטיות-מודלינג. (דגמון בעירום חלקי או מלא עבור צלמים או ציירים- פשוט אמנות). וגם כי זה לא יוצא לציבור וכסף קל (כ500  ש"ח לשעה בממוצע).

למצוא עבודה קבועה לחצי שנה הקרובה.

לסיים את עניין הפטור סופית ולהשלים עם זה. (אין צורך להגיב, יש לי סיבות נורא מוצדקות).

ומה עשיתי עד עכשיו?

למדתי לנגן, הלחנתי שלושה שירים בעצמי, הלחנתי עם ידיד עוד שלושה שירים. סה"כ חמישה שירים שיצא לי להלחין ואני אוהבת אותם.

להקליט- עוד עשרה ימים. כמעט ממש.

התחלתי לגלגל סיגריות ועד כה חסכתי כ-300 ש"ח, תוך שבועיים וחצי!

אני עדיין כל בוקר בהיי, אבל הולכת לישון עם ראש נקי.(התקדמות).

יצרתי קשר עם צלם שמעונין במודלינג שלי! (יאי רק שלא יהיה פריק סוטה- סתם סוטה זה בסדר).

וחזרתי לעבוד במקום הישן לזמן הקרוב.

וזהו.

כאילו,  מאז שסיימתי י"ב (שלושה חודשים), אני מרגישה כאילו לא זזתי בכלל.

אבל כשאני רואה את זה ככה? יכול להיות שאני כן זזה, פשוט נורא לאט.

הממ... טוב מחר בבוקר אני אתקשר ואברר לגבי פסיכומטרי.

אז בעצם אני ארדם עם חיוך... חח המ, תפנית מרתקת :)

לילה טוב.