Around the World

היום היה לי שיעור נהיגה, היה לי יום ארוך ומעייף ועוד לא הספקתי להגיע הביתה, אני כבר מתוסכלת כי לא הולך לי, והמורה נהיגה תפס אותי לשיחה.

שיחה רצינית כזאת, הוא התחיל לדבר איתי על הנהיגה שזה משקף את החיים, הוא אומר לי שהוא יכול לראות את הגלגלים במוח שלי זזים ושאני צריכה להפסיק להיות קשה עם עצמי.

לא יודעת בכלל מה הוא אמר, כי זה לא באמת עניין אותי.

זה פשוט היה פעם ראשונה שמישהו מבוגר לוקח אותי רגע לשיחה רצינית על החיים.

והייתי כל כך עצובה שירדתי מהאוטו, רציתי לבכות, אבל לא באמת.

ישבתי במדרגות של איזה רחוב נטוש ועישנתי.

לא יודעת, כנראה שציפיתי מכמה אנשים בחיים שלי לעשות לי שיחה כזאת, ולא דווקא ממורה נהיגה שאני נראה לו אבודה.