הציוני הקטן

הקדמה

מאמר זה נכתב בעקבות תכנית בערוץ הכנסת בו דובר, בין היתר, על קטנה של הנגדה ועל הצעות כמו שינוי חוק ארבעים החתימות, הגבלת

כמות השרים בממשלה וכו' וכו' וכו'.

הנגדה שכחה מי היא ומה היא. הנגדה היא כל המפלגות שלא הצליחו או לא רצו לההכנס ליחדה. הן מציבות עמדה נגדית

לעמדת היחדה שמאוחדת תחת עקרונות, אידיאולוגיה, שאיפות ומטרות משותפים. הנגדה לא צריכה להפיל את הממשלה ולפרק

את הקואליציה הרי היא בדיוק כמו היחדה, רוצה בטובת המדינה. אני מאמין שכולנו מסכימים שטובת המדינה היא לא לזרוק לפח

ארבע רבבות רבבי שקלים חדשים (400.000.000) כל כמה חודשים.

רק לשם הבנת הגודל, לפני כמה ימים אישרה ועדת הכספים של הכנסת ארבעים וארבעה אלף אלפי שקלים חדשים עבור "ההתנחלויות".

רוב הנגדה והרבה ארגוני חוץ פרלמנטרים מן השמאל יצאו נגד והכריזו שזוהי עוד דוגמה לבזבזנות ולברז הפתוח תמיד עבור "ההתנחלויות.

בסכום שעולות בחירות חדשות, שזהו הכיוון שארגוני הנגדה והשמאל רצו להוביל אותנו ניתן לממן 10 העברות כאלו.

ניתן לממן שנתיים ושליש מקצבאות האברכים שרבים בציבור התקוממנו נגדן במחיר של יום בחירות אחד.

(האברכים עולים למדינה כמאה שבעים אלפי אלפים של שקלים חדשים מדי שנה לפי החישוב שבע עשרה אלף שקלים חדשים ברוטו כפול רבבת אברכים). 

מהנתונים לעיל ניתן להבין שתפקיד הנגדה הוא לא הפלת הממשלה והליכה לבחירות חוזרות.

אז מה כן תפקיד הנגדה אתם שואלים? 

מאחר והנגדה אינה גוף מאורגן כמו היחדה אלא השאירות של מפלגות שמסיבות שונות לא הצטרפו ליחדה, המפלגות בנגדה יכולות לפעול

למען המטרה המקורית שהביאה אותן לכנסת, ייצוג קהל הבוחרים שלהם. היחדה לא שונאת את הנגדה ולא סולדת ממנה. אם תעלה הצעת חוק שעונה

על האינטרסים של קהל הבוחרים של איזו מפלגה מהיחדה, כל עוד לא תהיה משמעת פנימית בתוך היחדה נגד ההצעה חברי הכנסת שמאמינים

שהצעת חוק זו מייצגת את רצון בוחריהם יצביעו בעדה. החלוקה ליחדה ונגדה לא מונעות את תהליכי החקיקה וגודל היחדה לא משפיע

על פועלה של הנגדה. גודל היחדה, במקרה זה, יכול רק להדגיש את קושי עבודת הנגדה, הדגשה שמשרת את עניין המפלגות בנגדה.

איך הכנסת תבקר את הממשלה?

התשובה בגוף השאלה. לא הנגדה מבקרת את פועלה של הממשלה אלא הכנסת. לא כל חברי הכנסת ביחדה חברים בממשלה וגם הם יכולים לבקר את מהלכיה. 

אמת, הנגדה יותר להוטה אחר העניין ובאמת תפעל יותר, אבל זהו פועל יוצא מעניינה המוטעה של הנגדה בהפלת הממשלה כאשר עניינה של הנגדה צריך להיות הטיית הממשלה

לאפיקים טובים יותר באמצעות ביקורת בכנסת וביקורת ציבורית.

כעת נפסיק לדון באופן כללי על תפקיד הנגדה ועל תפקיד הכנסת כמבקרת הממשלה ונדבר על המצב כיום, בו יש תשעים וארבעה חברי יחדה, שלושים שרים בממשלה ועשרים ושישה חברי נגדה. להגיד שחברי הנגדה ממורמרים יהיה להמעיט בחומרת תחושותיהם. ועד כמה שאנחנו אוהבים אותם ומחבבים אותם ודואגים לשלומם, מצב רוחם עקב המצב היה מעניין אותנו כקליפת השום אלמלא היו מציעים הצעות מפוקפקות ביותר.

הצעה ראשונה:  הגבלת מספר השרים למספר חברי האופוזיציה

הצעה זו היא כנראה התרסה ולעג על הממשלה שמספר חבריה גדול ממספר חברי האופוזיציה (בארבע שרים כרגע).
ההצעה כהתרסה מעולה, ועל כך יש לשבח את מפלגת מרצ השנונה, אך אם נתייחס אליה מהצד החוקי-דמוקרטי שלה אין שום הצדקה לחוק שכזה בתזמון שכזה. הרי אם הדאגה היא לכספי הציבור, חברי האופוזיציה היו צריכים להגביל ממזמן את חברי השרים ולא לאפשר מצב בו יש 59 שרים בממשלה (אם החוק היה רציני ועובר איכשהו).  מלבד הבסיס הכספי המפוקפק אין שום ביסוס להצעה והיא לעגנית בלבד.

ההצעה מנצלת את אחד מכליה של הנגדה, הצעת חוקים. הצעה זו מקיימת את מטרתה והיא משובחת (לא מבחינה חוקתית כמובן). 

הצעה שניה: הצעת אי אמון, הקטנה מרוב חברי הכנסת לשליש באם היחדה מונה יותר משני שליש

קשקוש מוחלט, ההצעה היא לא רק לעגנית (דבר טוב) אלא מוסווה בה גם רצון להקל על נגדה צרה. מדוע?

הרי כל המטרה ביחדה רחבה זה להקל על הממשלה לעבוד. בנוסף, היחדה ממשיכה להיות חלק מהכנסת בדיוק כמו הנגדה ולכן

גודלה לא חשוב. מאחר וסמכותה של הממשלה מגיע מהכנסת כל עוד בכנסת חברים 120 חברים יהיה צורך בלפחות 61 חברים כדי להביע

אי-אמון בממשלה. כל עוד לא רוב הכנסת לא מאמינה בממשלה, הכנסת ממשיכה להאמין בממשלה ואין טעם להפילה. אין תוקף רעיוני, מוסרי

או דמוקרטי מאחורי הצעה זו.

הצעה זו תפלה והיא מוצגת כלעג אך מוסתר בה רצון להקל את הפלת הממשלה.

הצעה שלישית: שינוי נוהל ארבעים החתימות

עוד שטות של נגדה פחדנית. גם כאשר הנגדה מנתה יותר מארבעים חברים היא לא זימנה את ראש הממשלה כל חודש וגם כאשר זימנה פחות

מארבעים חברים (משמע, אפילו לא כל החותמים נכחו) נכחו בדיוני הכנסת עם ראש הממשלה. לא רק שהנגדה (והכנסת) התעלמה עד עכשיו

מכלי זה, היא גם זלזלה בו. רק עתה, כשכלי זה יכול לשמש איל ניגוח חזק נגד היחדה הרחבה הם נזכרים שהוא קיים.

עוד הצעה דמגוגית, שמתעלמת מהעתיד ומקדמת כל מה שהנגדה הכריזה שהיא נגדה (חקיקה אישית ומותאמת מקרים).

הצעה רביעית: שינוי הצורך בחמישים חברי כנסת להצעה בעלת משמעות תקציבית

כל חבר כנסת רשאי להציעה הצעת חוק, אך העם הפקיד את ניהול כספיו בידי הממשלה, לא הכנסת. 

לכן, אם חבר כנסת רוצה להשתמש בכספי משלם המיסים, עליו להראות תמיכה משמעותית של חברי הכנסת בהצעתו.

גם בהצעה זו הנגדה מתעלמת מהאפשרות לשינוי המצב לטובתם בעתיד ומהעניין של הציבור בחיסכון כספיו והשימוש הנבון בהם.

הצעה חמישית: שינוי הרכב הועדות

זוהי הצעה הכרחית ולשמחתי גם יו"ר הכנסת ויו"ר היחדה תומכים בה. אין צורך, כהצעת הנגדה לשנות את החלוקה מחלוקה סיעתית לחלוקה

נגדה-יחדה. קודם כל משום שהועדות הן עניין של כל הציבור והחלוקה בהן צריכה להיות לפי ציבור לא לפי הסכמים בין מפלגות שתמיד מובילות

לויתורים. הסיבה השניה היא שהנגדה, בניגוד ליחדה, לא מאוחדת. הדבר היחיד שמאחד נגדה הוא העובדה שאף אחת מהחברות בה לא חברה ביחדה

ולכן הן לא בהכרח מייצגות אותן אינטרסים. ושוב, חקיקה פרטית וקצרת-רואי שמתייחסת רק למצב הנתון.

הצעת ניידות בין ועדות - טובה. הצעת שינוי הפילוג - מוטעת.

הנגדה צריכה להפסיק להתמקד במגרעות שבכמותה הנוכחית ולהתחיל להתעשת ולהשתמש בכלים שניתנו לה. יו"ר הכנסת האריך

את הנאומים בימי שלישי לנאומים בני דקותיים עקב המצב. יו"ר הכנסת ויו"ר היחדה בעד מעבר בין ועדות עקב האינטרסים.

הנגדה עדיין יכולה להציע חוקים לעגניים, לנסות לזמן את ראש הממשלה, להביע אי אמון ובכלל להביע את דעתה מעל במות שונות.

לטעון לחוסר דמוקרטיה זו שטות. לטעון לאפלייה אפשרית זאת עוד שטות. לא לפעול ולהתמקד רק בלנגח עוד ועוד את היחדה והממשלה

זאת השטות הגדולה ביותר והסיבה שהכנסת חסרת חשיבות כל כך.

אם לחברי הנגדה כואב כל כך שהם מעטים כל כך שיפגינו נוכחות.

אם הכנסת תתחיל לראות עשרים ושישה ח"כ בכל מליאה ומליאה מצבה יהיה מעולה.

«הציוני הקטן»