ביומיים האחרונים חלמתי על אותו בנאדם.
והייתי רוצה לספר לו את זה,
אבל זה פשוט לא יכול לקרות.
אז אני פשוט אכתוב לו משהו.
ואדמיין שהוא קורא את זה.
ואני ארגיש יותר משוחררת.
אז ככה,
היי.
זוכר אותי?
טוב, ברור שכן.
אני נמצא מסביבך כל הזמן כנראה.
אתה רואה אותי כל יום.
אחת החברות הכי טובות שלי היא ידידה טובה שלך.
בקיצור, זאת אני.
סתם רציתי לדעת,
אתה זוכר מה היה פעם?
לפני שנתיים?
שהיינו חברים טובים?
אתה זוכר מה קרה בכיתה ז'?
אתה זוכר את הסוד של ארבעתנו?
אתה זוכר מי היו הארבעה שהיו מעורבים בזה בכלל?
אתה זוכר מה קרה?
אתה זוכר איך התרגשנו?
אני אשאל אפילו שאלה נורא מטופשת לכל אדם אחר, אבל בשבילך היא שונה,
אתה זוכר את האפרסק?
ואת כדור הטניס?
אז נתקדם קצת,
זוכר את כיתה ח'?
אתה זוכר את הישיבה המשותפת בשיעורים?
אתה זוכר את הרעש שהיינו עושים עד שהמורה לספרות הייתה צועקת עלינו?
אתה זוכר את השירים שכתבנו?
אתה זוכר שתמיד היינו מתחרים בנינו למי יהיה את הציון הכי גבוה?
אתה זוכר את ההתערבויות?
אתה זוכר שאתה עוד חייב לי כסף?
אתה זוכר שפעם אחת בשיעור מתמטיקה המורה נתנה דף, וביקשת ממני עזרה, וילדות מסוף הכיתה שאלו אם אנחנו ביחד?
אתה זוכר ששנינו הלכנו לעשות את המבחן כדי לעלות הקבצה?
אתה זוכר ששנינו עברנו?
אתה זוכר שתמיד ירדת עלי כי קיבלת בו את הציון הכי גבוה מבין כל ה3 שהלכו להיבחן?
אתה זוכר כמה צחקנו ביחד?
אתה זוכר את כל הבדיחות הפרטיות שלנו?
את הירידה המשותפת על מורות?
אתה זוכר את כל אלה?
עכשיו יש משהו,
שאתה כנראה לא זוכר,
כי כנראה לא ידעת,
אתה זוכר,
אתה זוכר שהתחלתי לאהוב אותך?
אתה זוכר את החיוכים המטופשים שלי?
אתה זוכר את הרגעים שבהם הייתי מסמיקה רק כי ראיתי אותך?
אתה זוכר שגם בסוף השנה,
בקבלת התעודות,
הייתה בנינו תחרות מי יקבל את הממוצע הגבוה ביותר?
אתה זוכר את כל הדברים האלו?
כי זה נראה שלא.
או ששכחת,
או שבחרת לשכוח.
או יותר גרוע,
אתה זוכר, אבל בוחר להתעלם.
איך אני יודעת את זה?
כי מאז השנה שעברה, כשעברת כיתה, ועד היום,
דיברנו אולי 5 פעמים.
אולי קצת יותר.
ואני זוכרת כל פעם.
ואתה?
אתה זוכר?
אתה זוכר ששאלת אותי ממתי יש לי משקפיים?
אתה זוכר שנפגשנו בסוף השליש והזכרתי לך שאתה עדיין חייב לי כסף?
אתה זוכר שהשנה שאלת אותי כמה יח' אני באנגלית? ובמתמטיקה?
אתה זוכר שהחלפנו בנינו 2 משפטים כשהתבטל לך שיעור לשון ובדיוק דיברתי עם חברה שלי שבאותה כיתה איתך?
אתה זוכר ששאלתי אותך אם כיף להיות על החבלים באוויר ביום גיבוש שהיה? טוב, את זה אתה בטוח זוכר. זה היה אתמול.
אבל כל הקטע,
אתה זוכר אותי?
כי זה נראה שלא.
זה נראה כאילו אני חדשה פתאום.
או כאילו אתה חדש.
אז אהבתי אותך בכיתה ח'.
ובכיתה ט' זה כאילו עבר כי פשוט נעלמת.
אבל עכשיו זה חוזר שוב.
ואני יודעת שזה לא צריך להיות ככה.
כי כבר נפגעתי מאהבה.
ואף אהבה שלי לא הסתיימה כמו שצריך.
אבל..
שני החלומות האלו..
אחד אתמול ואחד היום..
שניהם כאילו מסמנים שלי שהפעם זה צריך להיות ככה.
אבל,
כמו שכבר למדתי בחיים האלה, לסמוך על חלומות [לא חלומות לעתיד שיכולים להתממש. חלומות שחולמים בלילה.] לא מוביל אותך למקום הנכון.
החלום של היום היה חלום מדהים.
החלום הכי טוב שהיה לי בזמן האחרון.
למה?
כי חלמתי שאנחנו ביחד איפשהו עם עוד כמה אנשים.
ובסוף,
אני פשוט מחבקת אותך.
והכל חוזר להיות כמו שהיה פעם.
הכל חוזר להיות טוב יותר.
הכל חוזר להיות מאושר וחסר דאגות.
ואני מתגעגעת לפעם.
הרבה פעמים יצא לי לחשוב 'מה היה קורה אם'
וגיליתי ש'אם' היו קורים דברים מסויימים, ואם לא היו קורים דברים מסויימים,
החיים אולי היו פשוטים יותר וקלים יותר ומאושרים יותר,
אבל אני לדוגמה,
לא הייתי מי שאני היום.
אז אני מקווה שגם אתה השתנית.
אבל לטובה.
כי אם הפכת להיות מגעיל,
כנראה שהאושר היחיד שעוד נשאר לי יעלם גם הוא.
אז תשמור על עצמך.
ותזכור שאני כאן.
ובבקשה,
תגיד לי שלא שכחת את כל זה..
כי אני לא אשכח בחיים.
אז אם שכחת,
תודה שהיית שם כדי לעזור לי ליצור זכרונות טובים.
ואם לא, ואתה עדיין זוכר,
התקווה הכי גדולה שלי היא שהזיכרונות האלו לא יהיו האחרונים :\
שלך,
מקווה שלפחות את הסוד אתה עוד זוכר,
SherLockGirl.
[הרצון הכי גדול שלי הוא שמי שאני מדברת עליו יראה את זה.
הסיוט הכי גדול שלי הוא שמי שאני מדברת עליו יראה את זה.]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Call Me G.