זה לא שלא אכפת לך, את פוחדת להרגיש
ואם רק היית נפתחת אולי היה פתוח מתיש
לקום כל בוקר עם מחסום עצום ,שבנינו לא שומר על כלום
את צריכה להקשיב את לא צריכה לשמוע
את צריכה להאהוב לא לפחד לפגוע
את צריכה להגיד ולא סתם לדבר
את צריכה לעשות ולא רק לוותר
כי את לא צריכה לקום את צריכה להתעורר
את לא צריכה לפחד שאנשים יעזבו
כי כל מה שחשוב זה שבאמת תאהבו
ואם תעצמי את העניים שום דבר לא יעלם
זה כמו לחתוך ת'ידים הם ממשיכות לדמם
כי צלקות יש לכולנו פשוט למדנו להסתיר
ואם נחשוף אחת שלנו המצב יהיה שביר
אל תתביישי במי שאת כי הם כולם מקנאים
ואל תקשיבי לעולם לאנשים שעוברים
אם תסתמי תפה מספיק חזק תשמעי צעקות
ואם לא תוציאי כלום אז יחזרו הדמעות
והאמת אדישות זה להיות כל כך עייף
כי מי יבחר לבכות כשאפשר לזייף?
אז קחי בקבוק של טעם מר ותכניסי לגוף
כי מה לא תעשי בשביל שהכאב לא יצוף
כי כשמגיע הרגע שאת נשברת בפנים
את מעדיפה לברוח מאשר להפנים
אז קחי עוד שחטה למה לא?
זה רק עוד רגע שאת פה
ובנינו מי אני שאגיד לך את כל זה?
אני בדיוק כמוך הגעתי לקצה
ולא הזיז לי את התחת מה אומרים לי אחרים
היה לי כיף היה לי נחת בתהום של הפחדים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
The lonely one