אני כבר לא יודעת איך להתמודד עם זה. ההפרעות קשב וריכוז שלי מטופלות במסגרת פסיכולוגית, בית-ספרית וביתית כאחד, כולל טיפולים עם ריטלין. אבל אני מרגישה שהריטלין לא משפיע עליי, ושאני צריכה לשנות מינון או להפסיק לקחת אותו. נורא פחדתי לקחת אותו ביום של הבגרות במתמטיקה, שהלכה זוועה. הייתי רוצה שהזמן יאט את עצמו או אפילו יעצור, כדי שאני אבין ואקבל את הכלים להתמודדות עם ההפרעות האלה.
אני לא אוהבת לקחת את הריטלין, עי אני לא מצליחה לבלוע אותו. ניסיתי כבר בכל הוריאציות השונות של להטות את הראש עד קצה הגבול שאני יכולה וזה לא וזר. זה כאילו הגוף שלי מיתנגד לחומר הזה, זה כאילו סם ממכר שהוא רוצה להרחיק מעצמו, אבל הוא לא יכול, כי זה הדבר היחידי שגורם לי לא להיותצ הלחץ ממבחנים ולהיות נינוחה.
אני שונאת את זה, ואני יודעת שהיא הייתה כועסת עליי אם הייתי אומרת את זה מולה. אבל אני מטומטמת, ויש לי הרס עצמי ענק. אני לא יכולה להתאפק כדי לקבל את התשובות של הבגרויות בדף מסודר באוקטובר, אני חייבת לראות את התשובות ולראות שצדקתי.. במקרה הטוב, אני אקבל בבגרות המזדיינת הזאת 60+, שזה ממש לא אחלה לאור ה-87 שקיבלתי במועד א'.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
תקראו לזה, איך שבא לכם