אז בואי ניסע לרדוף אחרי השקט...

(10/01/2015,23:31)

כרגע בת דודה שלי שלחה לי הודעה נלהבת בוואטסאפ בתוספת תמונות שיורד אצלם בצפון שלג.

אני כל-כך מקנאה, והלכת להתפלל חזק לאלוקים שישאיר את השלג, כשאהיה שם שבוע הבא (:

תמונות מהזירה יעלו בע׳ה בשבוע הבא, כשאהיה שם (:

לילה טוב וחמים לכולם!

(11/01/2015, 09:13)

קר לי, אני עוד שנייה הופכת לנציב קח.

הם שוב לא הלכו ללימודים היום, והשלג שם מדהים. אני אעלה את התמונות בקרוב, עם זכויות שמורות. כמובן.

אני מקווה לצלם בסופ׳ש כמה תמונות יפות.

לאחרונה לקחתי את הצילום בתור תחביב די חזק.

(11/01/2015, 17:11)

הימים האחרונים עברו כהרף רוח, כהרף עין, כהרף...(אנא השלם את החסר)

מזג-אוויר חורפי תמיד גרם לי לתחושת שקט נפשי מבחוץ, אבל מבפנים תמיד התחוללה בי סערה.

הרצח בפריז טלטל אותי, איך בן-אדם יכול לעשות דבר כזה? לקום בבוקר וללכת לרצוח ארבעה אנשים במרכול כשר? ועוד 11 אנשים בעיתון באוירי? ושוטרים? רק כי הם יהודים?

זה קצת אירוני, ומזכיר לי את הרצח שהיה לפני שנתיים או שלוש, גם הוא בצרפת. נרצח מורה ושני בניו, ועוד ילדה בת 6. ארבעתם יהודים. 

האנטישמיות בצרפת הולכת וגוברת.. וזה מרגיש לי קצת רע בלב על זה שתמיד ביקשתי אזרחות צרפתית, והשנה בדיוק קיבלתי אותה. אני יהודייה גאה, ובת ישראל, הדבר האחרון שאני רוצה עכשיו זה להיות בעלת אזרחות צרפתית, שיהיה לי איזשהו קשר בינאישי למדינה האנטישמית הזאת. איכס, אנטישמים.

בני אלף, בני-ז***. אנשים רעים ושפלי-לב שרק מחפשים לפגוע באחרים. לי אישית זה מזכיר את השואה.

הימים האחרונים, בהם הייתה סערה. סערה גדולה, סערה שבה ירד סוף כל סוף שלג אצל בני דודים שלי בצפון. 

סערה שחוללה גם כאוס בבית, ובפעם השניה בחיי גרמה לי אשכרה לחלל שבת, ולחשוב בפעם הראשונה על רצון ליציאה בשאלה. אני לא אעשה זאת, כדי לא לשבור להורים שלי (ובמיוחד לאמא שלי) את הלב. אני לא רוצה לגרום להם לאובדן ואיבוד כיוון בגללנו, כי גם ככה אני עושה שטויות שהם בכלל לא מודעים אליהם.

אני מרגישה כאוס מתחולל בתוכי ומאיים להתפרץ. בעצם, הוא התפרץ אתמול, כשרבתי עםמאבא והפניתי לו את הגב אחרי שהוא צרח עליי בלי שום סיבה, או שכן הייתה סיבה? לא משנה, זה באמת לא משנה. העיקר שהוא נרגע.

זה מזכיר לי שאתמול התחפרתי בפוך והלכתי לישון מאוד מאוחר כי ממש לא הייתי עייפה.

במשך כל הנסיעה הזאת אני כותבת וכותבת, עד שהסוללה מצפצפצת  ומודיעה לי שהיא אוטוטו נגמרת.

(20:00)
אני רוצה לישון, אבל אני גוועת ברעב. אני אוהבת חורף. וזהו.
אני נוסעת בסופ"ש לצפון, ולשלג. בתקווה אם יישאר ממנו משהו.

"נוף זה הוא בעיני הנוף היפה ביותר והעצוב ביותר בעולם כולו."(הנסיך הקטן- אנטואן דה סנט-אכזופרי)
סליחה שאני ככה, הרצח בפריז זעזע אותי מאוד.

התמונה צולמה ביום שישי, ע"י בת דודה שלי, כמה שעות אחרי שההודעה על הרצח פורסמה ברבים, אז כל הזכויות שמורות לה.