אז בואי ניסע לרדוף אחרי השקט...

סוציולוגיה חירפנה אותי בשבת, ואני יודעת בוודאות שאצליח במתכונת.

כתבתי היום עוד חיבור, והפוסט הזה נהיה חסר פואנטה יותר ויותר.
היה לי שיר בראש לכתוב, אבל הוא נעלם עם החלומות שהגיעו בלילה, על אף שהתקשיתי להירדם.

המוח שלי ריק, אני שונאת שזה ככה.

ואפילו המוזיקה לא יכולה להרגיע אותי.
אני אלך לפתור עוד מתכונת להגשה במתמטיקהף, לפני סוציולוגיה.
אולי זה יעזור במשהו.