לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הסיפור מכה שנית - בלוג סיפורים בהמשכים



Avatarכינוי: 

מין: נקבה




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2012    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

6/2012

פרק 3-משאלה


התחלתי לשתות את הדם והרגשתי טעם נהדר 



המשכתי לקרוע את הבשר הרטוב, מתעלמת מכל דבר אחר בעולם.


"נו נו..." שמעתי קול מצממרר קורא לעברי ולעבר כל שאר הערפדים, אך התעלמתי "ערפדית חדשה? חשבתי שלמדתם לקח..."


הרמתי את מבטי, זה היה איש גבוהה במיוחד, שיערו בלט כל כך בגלל צבעו הבהיר, ועיני החתול שלו התרכזו בי ולא בשום דבר אחר.


"כל הזמן אתה מאשים אותנו!" קרא ג'יי בכעס "אתם הרי כבר צריכים להבין שיש ערפדים אחרים בעולם! אנחנו לא עברנו על שום חוק!"


"אבל אתם משתפים פעולה איתה" אמר אותו האיש ברוגע, לא כמו ג'יי "אתם יודעים שנצטרך לעניש אותה כמו בפעם הקודמת"


"ואתם לא עוברים על שום חוק?!" המילים יצאו מפי, ניסיתי להחזיק בתוכי את המילים הבאות אבל גם הם יצאו, "אם הם לא היו משתפים פעולה איתי, מי היה יודע, אולי החוק היה עובר את הגבול אולי הייתי מתה, אבל איך שהבנתי העונשים שלכם זה מוות, נכון? אז זה נחשב כעבירה על החוק, לא?"


האיש רצה לענות לי אך סגר את פיו ישר אחרי שפתח.


"מתוחכמת." אמר והתקרב אליי, ופתאום נעלם והופיע מאחורי "אבל היא טעתה"


"אתה לא מעז לעשות את זה, נכון?" קרא ג'ון "אתה הרי יודע מי היא"


נשארתי בפה פעור


"מי אני?" אמרתי בכעס, מה זה אומר, הוא יודע עלי דברים שאני לא יודעת עליהם? "למה הוא לא יעז לעשות את זה"


האיש צחקק, כל שאר הערפדים הסתכלו עליי.


"לא גיליתם לה?" אמר האיש בקול ערמומי


"סתום ג'ק" מלמל ג'יי בכעס, מזה הבנתי שג'ק הוא שמו של האיש


"אני אגלה לך" אמר ג'ק בקול מלגלג "יש אנשים מיוחדים בעולם הזה, אנשי זאב, ערפדים, טהורי דם... את טהורת דם, וכשטהורת דם הופכת לערפדית או לאיש זאב, היא הופכת לנשק חזק ביותר, נשק שיכול לעשות משהו שלא חלמת על זה אפילו. בקיצור, את הבובה, והם משחקים בך."


"זה נכון?" שאלתי את כל חבורת הערפדים, אך הם רק הסתכלו עלי בעצב, וחלקם על האדמה "אני שואלת אותכם, זה נכון?!" צרחתי


"חלקית" מלמל ג'יי


"אז חלקית" הכעס יצא החוצה "זה לא מעניין אותי אם חלקית! מעניין אותי אם זה נכון!"


הסתובבתי, ג'ק חייך, ואני הולכת אם דמעות לכיוון ביתי, כועסת על כל העולם, מתעלמת מכל המלמולים, 


רק שזה יהיה רחוק מכולם.


הלוואי שהם היו נעלמים, הלוואי שהייתי חוזרת בזמן, שלא הייתי ערפדית, ושהייתי חייב באושר ועושר עם אמי, אפילו אם היא מתה חשבתי לעצמי בליבי.


אור בוהק וכחול הופיע מולי, מרוב סקרנות נגעתי בו, כולם נעלמו, הרגשתי שהניבים שלי נעלמים.


רצתי הביתה, גם אנה נעלמה, ובמקומה הופיעה אמי



אני יודעת שזה פרק קצר... אבל אני אוהבת להשאיר במתח ;)



 

נכתב על ידי , 8/6/2012 17:48  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




1,047
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מדע בדיוני ופנטזיה , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להמחברת אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על המחברת ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)