כשפתאום ביום שאת הכי צריכה לדבר אין עם מי, ואף אחד לא עונה. ואת בטוחה שזו תחבולה של ועידה באווטסאפ שהם קבעו לסנן אותך... ולך אין אווטסאפ ואת גרה רחוק. אז את לא חלק מהם. לא באמת. רק לפעמים כשאת באה במיוחד לראות אותם.
אז הם לא עונים, ואת אוכלת סרטים.
מפוחדת ממחר, חוששת להרדם ולא לקום לעולם.
ולא לראות או לשמוע את התירוצים, ולמה הם לא היו שם כשרצית.
והלב כואב פיזית וקשה לנשום.
המוח מלא במחשבות והלב בזכרונות.
וכל כך נמאס מהמצב החוזר, ואין אף אחד שעוזר.
כמו הסטטיסטיקה שלא נגמרת אלא רק מצטברת.
אז הנה שלי: 4 לשבוע אני מרגישה חברותית,
2 לשבוע אני מרגישה הבנאדם הכי בודד בישראל.
אחת שבוע הכי בודד בעולם, וזה מרגיש כאילו זה לא נגמר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
LittleMrs.perfect