הגעתי למסקנה שאני נכנע, שאני כבר לא יכול לחיות ככה יותר..

זה סיוט מתמשך.. השאלה היא מה לעשות עכשיו.. 

חייבת להיות דרך לשנות את המצב אבל אני חושב שכבר מאוחר מידי בשבל זה. הייתי צריך להתעורר ולהבין את זה כבר מזמן , שעוד היה אפשר לשנות משהו..

שונא את ההרגשה הזו, של הבדידות המתמדת, של הלבד... 

שונא לשבת בהפסקה ולראות שכולם צוחקים בחבורות שלהם ורק אני יושב ומשתעמם לבד.

ניסיתי להיות אופטימי ולחפש דרך , אבל לא מצאתי, אז עכשיו אני מציאותי. אין לי איך לשנות, ולעבור עיר או בצפר לא בא בחשבון..

אני מיואש כבר מלחשוב מה לעשות.

רעיונות?