לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

סיפור בלי שם .. ♥


סיפור המבוסס ברובו על דמיון, אך במקצת על אמת ...

כינוי:  .. Writing a story

מין: נקבה

Google:  Maya.





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


6/2012

פרק 2


היי לכולם ושבת שלום ♥ 
תודה לכל מי שהגיב בפרק הראשון .. ולהוריי שהביאוני עד הלום D:
 אז .. קבלו אותו - 
פרק 2
כמעט נרדמתי בצהריים, כששכבתי על המיטה לאחר הריב עם אימא .. אבל אז הטלפון שלי צלצל. 
"הלו?" עניתי בעייפות.
"נועה'לה החמודה.." ענה לי קול מוזר.
"מה.. מי זה?" שאלתי בחשש.
"זה אורן. את יודעת שנשאר לך רק עד מחר בשביל להביא את הכסף, נכון?" הקול השתנה לפתע לקול מוכר, קול קשוח ומבהיל. 
"כן אבל.. נו.." התחלתי לגמגם. "אולי אביא לך את הכסף בעוד שבו.." ניסיתי לשכנע אותו אבל הוא קטע אותי בגסות.
"תגידי לי מי את חושבת שאני? אחד שלוקחים ממנו כסף ולא מחזירים?! בגלל שאני כזה טוב לב, את יכולה להביא את הכסף עד מחרתיים. לא עוד שלושה ימים ולא עוד שבוע. ברור לך ילדה?!" הוא צעק עליי ברוגז.
"כ-כן.." גימגמתי שוב. "אבל יש לי רק שאלה אחת..".
"מה עכשיו?!" הוא התעצבן. 
"נניח ו.. אני לא יביא את הכסף. מ-מה תעשה ל-לי?" שאלתי בפחד.  
"בואי רק נגיד ש... זה לא ייגמר טוב.." וכשסיים להבהיל אותי, הוא ניתק לי בפרצוף.
נפלתי על המיטה בייאוש. אוף!!!!!!! איך הסתבכתי עם אנשים מהעולם התחתון? למה? מתי? הכל התבלבל לי בראש ולא הבנתי כלום.
טוב, הגיע הזמן שאסביר כמה דברים: אני נועה לוי. אני בת 14 וכמה חודשים. כל העניין עם הכסף התחיל לפני כשלושה שבועות.
הלכתי לבית הספר והחברות שלי ישר החלו לדבר איתי בצעקות:"איזה כיף הולך להיות היום!" "סוף סוף כולנו מבלות ביחד!" ולא הבנתי למה הן מתכוונות..
"איזה כיף? אנחנו בבית הספר אם אתן לא שמות לב", עניתי בלעג.  
"כן.. אבל אחרי בית הספר.. שכחת..?" שרון, החברה הכי טובה שלי, שאלה אותי.  
עדיין לא קלטתי למה הן מתכוונות. "שכחת?!" שרון אמרה באכזבה גלויה. ורק אז נזכרתי. קבענו ללכת לקניון אחרי הרבה זמן שלא נפגשנו כולנו. מחוץ לכותלי בית הספר כמובן. כמה שחיכיתי למפגש הזה, לבלות עם החברות הכי טובות שלי בקניון.. מאשר להיות תקועה בבית עם אימא והחבר הטיפשי שלה, שתמיד בערב. אה כן, שכחתי לציין. ההורים שלי גרושים. אבא שלי גר בצפון, וכל חודש אני מבקרת אותו. כל פעם הוא עם בחורה אחרת. היו לו הרבה חברות.. או שהוא יוצא עם כולן ביחד, בכל אופן אני לא ממש מחבבת אותו. הוא כזה.. לא יודעת.. כזה.. תאוותן. יש לו אחוזה, כן כן אחוזה, עם בריכה ויש לו אפילו משרת אחד. לא פגשתי את המשרת הזה.. בכל אופן, אבא שלי לא מלווה אגורה אחת לאימא שלי ולי, חוץ מהמזונות כמובן. ובנתיים אנחנו תקועות בבית עם שני חדרים. אני דווקא שמחה שהוא לא גר איתנו יותר. יש יותר מקום בבית. אין לי מושג איך הוא השיג את כל הכסף הזה, הרוויח בבורסה או משהו כזה. נחזור לענייננו - כאמור, קבעתי ללכת עם חברותיי לקניון אחרי הרבה זמן שלא נפגשנו. קבענו אחרי בית הספר, כדי שנהיה בקניון עד הלילה, אולי נקפוץ לפארק ולכל מיני מקומות.. בקיצור, שכחתי לגמרי מכל העניין הקניון, ולא הבאתי כסף. דווקא אני, שתמיד מפלחת מהארנק של אימא שלה לפחות שלוש מאות שקלים. אולי בגלל זה אנחנו רבות כל הזמן, למרות שהיא לא תפסה אותי.. לא ידעתי מה לעשות. לא רציתי לצאת סנילית ליד החברות שלי.. אז אמרתי:"לא, מה פתאום? לא שכחתי, ברור. יש לי כסף ואני מחכה שנלך.." אני עדיין לא יודעת איך השקר הזה יצא מפי בצורה כל כך חלקה, בלי לגמגם. אני דווקא גרועה בלשקר. אבל כנראה שהפעם הייתי חייבת לשקר. עלה רעיון במוחי: לקחת מהתיק של אורן כסף. ידעתי שיהיה לו כסף, כי הוא עבריין כזה, תמיד יש לו כסף.. לא יודעת מה עלה סדעתי כשבכלל חשבתי על הרעיון המטורף הזה, להסתבך עם הפושע של בית הספר?! הוא מוכר בכל בית הספר.. גם המורים שונאים אותו, דרך אגב, כי הוא לא התלמיד החכם בעולם.. והוא גם לא בכיתה שלי או בשכבה שלי. הוא בכיתה י'. השאירו אותו כיתה *פעמיים*, אז עכשיו הוא בן 18. אני בכיתה ח'. הדבר הכי לא צפוי שיקרה, קרה: אורן תפס אותי לוקחת כסף מהתיק שלו. הכל התרחש מהר מאוד..
 "מה יש לנו כאן?" שאל אורן, שנכנס לכיתה בהפסקה עם שני החברים שלו, גיא ואיתי(אני הייתי קוראת להם שומרי ראש), בדיוק ברגע שהכנסתי את ידי לתיק שלו.
גיא ואיתי התנפלו עליי ודחפו אותי לקיר, שמו את ידיהם על הידיים שלי והצמידו אותי לקיר. 
 "א-א-אני רק רציתי לקחת ק-ק-צת כ-כ-סף.." גימגמתי.. 
"קצת כסף. אני מבין. אוקיי, אני יגיד את זה קצר: אני ייתן לך כסף ואת תחזירי לי מחר. אוקיי?!" אורן התקרב אליי ואמר את המשפט הזה כשהוא ממש צמוד אליי, כך שכמעט נחנקתי מריח הסיגריות שיצא מפיו. 
 "ב-בסדר".. 
 כך קרה, שאימא שלי לא הסכימה לתת לי 100 שקלים (בסוף לקחתי רק 100 שקלים. אורן לא הסכים שאקח יותר. לעזאזל עם האורן הזה!!!) ועד היום אני חייבת לו כסף. 
לאחר שהוא התקשר אליי, הלכתי לישון.
התעוררתי, התלבשתי, והלכתי לבית הספר.  
כשהגעתי, איתי, אחד משומרי הראש של איתי שאל אותי:"מה קורה נועה"?.. 
איכסה, שונאת אותו. למה הוא עם אורן? הוא יכל להיות דווקא די בסדר אם הוא לא היה חבר של אורן... והוא גם די חתיך.. 
__________________________________________________________________________________________

יצא פרק ארוך, מקווה שהבנתם הכל ..  (:
- ♥ - 
 

נכתב על ידי .. Writing a story , 2/6/2012 14:09  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל.. Writing a story אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על .. Writing a story ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)