אז שבוע שלם לא היה לי זמן לנשום (או להתאמן על הגיטרה שלי!) וזאת בגלל דבר אחד- בוקר המונולוגים, שתודה לאל נגמר היום בשעות הצהריים המוקדמות. הוא נערך במסגרת תיאטרון אתגר של השכבה שלי, כפרוייקט סיכום השנה שלנו (תיאטרון אתגר זה שאתה לוקח שעות נוספות בתוך ומחוץ ללימודים ומעשיר בנושאים שאתה אוהב).
אז אני, מעבר למונולוג שלי שהייתי צריכה להציג, גם הייתי אחראית על כל המוזיקה, מה שגרם לי לעבור מהחלק העליון ביותר של האולם בבית הספר, עד למאחוריי הקלעים, בריצה מהירה מחוץ לאולם. ניחא- לפחות זו חוויה בפניי עצמה להיות שם ולהפעיל את המוזיקה, או את האורות
אז ככה או ככה, תמונות! (את התמונות אבא שלי צילם, כי... אני הצגתי)
1.התקציר שלי למונולוג- וכמובן, אני כתבתי את כל הקטע המתחנחן שם
2. התמונה היחידה בערך משם שאני לא מדברת בה ואז הפה שלי נראה מוזר
3. אז כאן הפה שלי אכן נראה מוזר, אבל התמונה הובאה בשביל להראות איך הבמה נראתה. היו מסודרות שלוש סצנות על הבמה, ואני הייתי באמצע (בגלל המספר של המונולוג שלי)
שיר הסיום של המונולוג שלי (שמישהו התנדב לעזור לי אז הוא שם אותו), ושיר שאני נורא אוהבת בלי קשר