אני אלירן. אני בן 22 ואני מנתניה.
נולדתי כאן בארץ, סיימתי י"ב שנים כאן בבית ספר בנתניה, עם בגרות מלאה ותעודות הצטיינות על הישגים לימודיים וחברתים.
התגייסתי לצבא לשרת כלוחם בחיל התותחנים, משם יצאתי לחובשים וחזרתי לגדוד שלי לשרת בתאג"ד ולהמשיך להיות עם חבריי, הקרביים כבר אמרתי? במסגרת הצבא תפסתי קווים, יצאתי לשטחים, הגנתי על בתים ואזרחים ועליכם, עשיתי מארבים, חזרתי הביתה בסופ"שים מת מעייפות, ועדיין עם רצון לחזור לצבא.
אחרי הצבא יצאתי ל3 חודשים להדריך בני נוער במחנה קיץ יהודי אמריקאי בקאנקלטאון, פנסילבניה. הכרתי אנשים וילדים מדהימים עם זיקה אדירה לישראל. יצאתי כדי לקשר כמה שיותר אנשים לארץ, בתקווה שאולי לאחד [או יותר מאחד] אצליח להפיץ רוח חיים ישראלית ולגרום לו לעלות לארץ בבוא היום. ניסיתי לגרום לארץ ישראל להיות ה-מקום הכי טוב, מתקדם ונאור בעולם.
יצאתי מהארון בגיל 19, לפני כמעט 3 שנים. אה כן, שכחתי להזכיר את העובדה שאני הומו? אופס. כנראה שלכתוב את המילה "קרבי" או "שירות צבאי" יחד עם המילה "הומו" לא הולך במשפט אחד, נכון מר אורי אריאל? אז שירתתי כקרבי ואני הומו. שעשה שירות צבאי מלא. ונלחם בשטח, בחום ובקור, על מנת שאתה תוכל לשבת בכסא המרופד שלך ובמזגן הכל כך נוח.
אנסטסיה מיכאלי, אורי אריאל, אתם עושים עוול למדינה הזאת. למדינה שצמחתם בה, למדינה שאתם עלק-תורמים לה. הדעות החשוכות שלכם כבר לא יכולות למצוא מקום בשיח הפוליטי היומיומי, אבל שאפו על הנסיון. לא שזה יעבוד לכם, כי הערב מתארגנת הפגנה מול הבר נוער בתל אביב. בר-נוער. אומר לכם משהו? אם אתם לא זוכרים, או מעדיפים לשכוח, תנו לי להזכיר לכם. זה מקום שבו נרצח אדם על היותו הומו. זה מקום שבו נרצחה נערה על כך שבאה עם חבר למקום. מעורר לכם קצת את הזכרון?
אתם יודעים, רציתי להתחיל את הפוסט הזה במילים "חברי כנסת יקרים", והתחרטתי. כי בעיניים שלי אתם לא ראויים להקרא חברי כנסת. הכנסת מייצגת [או לפחות אמורה לייצג] את ציבור ישראל. אתם מייצגים את עצמכם, ואת הדעות שלכם בלבד. צר לי שיש אנשים שעדיין רוצים להקשיב להבלים שיש לכם להגיד.
אתם יכולים להלחם בסטטיסטיקות, לנסות לגייס עוד קצת אנשי-קצה קיצוניים בדעותייהם שיבואו וישימו את הקול שלהם למענכם בקלפי [או שיעשו את המטרה הסתומה שאתם מקדשים, כי זה כבר לא ברור...], אתם יכולים לצאת בהכרזות תלושות על מנת למשוך עוד טיפה כותרות אליכם, אתם יכולים להמשיך ולנסות.
אנחנו כאן כדי להלחם בכם.
עומר שקדי קיבץ תמונות של לוחמים ולוחמות בעליי נטייה מינית זהה למין שלהם [אבוי! לוחמים בשירות הסדיר שהם הומואים? אסור להם! אבוי! לוחמות לסביות? חשבתי שמשחררים אחרי הריון בצבא!] וזה אפילו הגיע לעמוד של סטטוסים מצייצים.
חן לנגר ועומרי חיון פרסמו את הסרטון המדהים הזה ביוטיוב שקורא לאנשים לצאת היום ולהפגין. להראות שאנחנו כאן ושאנחנו לא הולכים לשומקום.
לקח לי הרבה זמן להגיע לכתיבת השורות האלה בפוסט. גם הפוסט עצמו לקח הרבה זמן עקב בעיות ניסוח כי אני כל כך התאפקתי לא לרדת לרמה המלוכלכת והפוגענית שלכם.
אבל אתם יכולים להמשיך. ולמען האמת - אני אפילו רוצה להודות לכם.
תודה, אנסטסיה מיכאלי, אורי אריאל ועוד רבים וחשוכים כמוכם. תודה על זה שאתם נותנים לי את הכוח להמשיך, לצעוד ולצעוק שאני הומו ואני לא הולך לשום מקום.
אל תגידו לי שאני שווה פחות מכל אדם אחר.
אלירן.