דֵעַ-א-קטואליה: חץ או פרח

86

רבות דובר על חוק המשילות. החוק האומלל הפוגע באושיות הדמוקרטיה. אין שם אף סעיף חיובי, אולי למעט הסעיף הפוגע בפרישת חברי כנסת של מפלגה לסיעה נפרדת, ככל שקרב המועד לבחירות.

אבו אלמוג מקונן על הסעיף החמור ביותר לדעתו - אחוז החסימה שיועלה ל -4%. בקיצור, אבו אלמוג מסביר שהעלאת אחוז החסימה תגרום להדרת ערביי ישראל מהכנסת. כי כל אחת מהמפלגות הערביות היום לא היו עוברות את אחוז החסימה החדש. מכיוון שאין סיכוי רב שהמפלגות הערביות תתאחדנה, כפי שאין סיכוי שמר"צ תתאחד עם הבית היהודי - ערביי ישראל עשויים להשאר ללא יצוג. אבו אלמוג מנבא שזה פתח לצרות ומהומות של ערביי ישראל.

אבל אני רואה גם דרך אחרת. יודעים מה הם אחוזי ההצבעה של ערביי ישראל? רק בסביבות ה- 50%. ומי שהתכוון לסלק מהכנסת את המפלגות הערביות, יקבל קרוב ל- 100% הצבעה של ערביי ישראל (קרוב לאחוז ההצבעה של החרדים מצביעי אגודה - "עזֵי הרב"). ואז מה יקרה? מספר המצביעים לכל מפלגה ערבית יוכפל. ואז הן תעבורנה את אחוז החסימה שהוכפל.

ומה יקבלו ביבי, ליברמן, לפיד ובנט בכנסת הבאה? 20 חברי כנסת ערבים. שלא נדבר שמפלגות השעטנז של לפיד ובנט - עשויות הן לא לעבור את אחוז החסימה. הרי הגרעין המפד"לי  ההיסטורי של בנט, לא היה עובר את אחוז החסימה החדש. ויצמחו לי שערות על כף היד אם לפיד והגזירות הכלכליות וחוק שיוויון בנטל דימיקולו שלו - יעבור את אחוז החסימה.

ועם גוש ערבי של עשרים חברי כנסת, כבר לא יוכלו שלא לספור אותו. הוא יהפוך ללשון המאזניים. ושני הגושים ישכחו שמדובר במפלגות "לא ציוניות". וירצו לשבת איתם בקואליציה, כמו שישבו עם אגודת ישראל הלא ציונית. ותבוא על ערביי ישראל עדנה, וחוק המשילות הגזעני יהפוך לחוק המשילות הלקקני.

ומחוקקי חוק הגזענות של המשילות, מתכוונים לעקוף בג"צ על ידי הפיכתו לחוק יסוד. אם כי מלאכתם של המשפטנים לבחון אם חוק יסוד זה אינו סותר חוקי יסוד קיימים אחרים. אבל אל תצפו שאקוניס השמרן יהפוך פתאום לאקטיביסט. ואז ללא בג"צ, חוק המשילות יהפוך להיות לחוק הבומרנג.

30

גבירותיי ורבותיי, מי שיכריע את הבחירות האלה (כמו רבות מאחרות בעבר) הם המתנדנדים (או מה שנקרא הקולות הצפים) ולא שום אידיאולוגיה. אידיאולוגיה טובה באהדה לקבוצת כדורגל, אבל אידיאולוגיה מאז ומתמיד אינה באמת מנהלת מדינה. מדוע? כי מה שרואים מכאן לא רואים משם.

מנחם בגין למשל, כשעלה לראשונה לשלטון בעקבות מלחמת יום הכיפורים והכישלון המחפיר של משה דיין, מאוד לא בחל לצרף אתו כשר הביטחון בממשלתו החדשה - שר הביטחון שכשל בממשלת גולדה.

הליכוד ה"לוחמני" חתם על שני חוזי שלום. העבודה ובגרסתה הקודמת מפא"י פתחה בשלוש מלחמות,  והיא בעצם אחראית לכיבוש השטחים המוחזקים. ממשלת המרכז של שרון ואולמרט, פינו את עזה והטילים ממשיכים לעוף. וממשלת המרכז הזו נכנסה גם לשתי מלחמות בצפון ובדרום. מסקנה: במדיניות החוץ וביטחון אין ממש הבדל גדול בין הגושים כשהם מגיעים למשול.

גם במדיניות  הכלכלית אין ממש הבדל גדול בין הגושים, שניהם מזינים את הטייקונים על חשבון קרנות הפנסיה שלנו, שניהם מאכילים את החרדים על חשבוננו ושומרים על טהרת צה"ל מפניהם. שניהם נכנעים למפלגות "הגועליציה" (כפי שכינה רבין) הסחטניות.

מכאן תאמרו, זוהי בדיוק הסיבה לבחור במפלגה קטנה אידיאולוגית שחבריה בכנסת הבאה יצטיינו בנאומים בכנסת (כשאין כמעט אף אחד במליאה שאפילו מקשיב להם), או ישפכו כוס מים על חבר כנסת אחר, או שיעלו על משטי מרמרה למיניהם.

אז מדוע לא? כי פרובוקציות או חקיקת חוק לפיצוי איחורים וביטולי טיסות יכול אולי לגרום רק לאורגזמה של כמה אנשים. ובינתיים יש מישהו שמנהל מדיניות זיגזוג מטומטמת ונוראה, אנשים שבקושי גומרים את החודש (וימשיכו להצביע מהבטן הרעבה שלהם ימין כרגיל), אנשים שמשלמים שכר דירה שאוכל כמעט את כל המשכורת (וימשיכו להצביע עבור גאוות יחידה). וכל האידיאולוגים שמזינים מפלגות חסרות השפעה מעשית, בעצם תורמים להמשך שלטון של המפלגה הגרועה מכל עבורם.

ואותם אידיאולוגים מסורתיים שמצביעים עבור מפלגת בוטיק קטנה, שטוענים למשל שרק חברי הכנסת שלהם דוגלים בשיוויון חברתי - עוצמים את עיניהם כאשר השיוויוניים האלה מרימים את ידם בכנסת, כדי להעלות את שכרם הם, או של העוזרים הפרלמנטרים שלהם. וכשאני מסתכל על מפלגות כמו איחוד לאומי או הבית הלאומי אני רואה רק הבדלים פרסונליים (שבוחריהם עשו להם סידור עבודה). ומה ההבדל בין ש"ס לאגודת ישראל? - גזענות, השד העדתי?

אך מה באמת כל המצביעים האידיאולוגיים האלה עושים? הם בעצם מקבעים את המצב הקיים של תיקו וחוסר יציבות שלטונית. במצב הזה אי אפשר לצאת מהפלונטר.

ובכל זאת היו מהפכים וממשלות התחלפו וזה לא היה בשום פנים ואופן  אף פעם מאהבת מרדכי, אלא משנאת המן. מה יכולנו לשמוע לפני כל מהפך? "נמאסתם"! ומי הם אלה שצועקים נמאסתם? כמובן תמיד הגוש הנגדי, אבל לא הם אלה שמובילים את המהפך. מי שתורמים בדרך כלל למהפך הם המתנדנדים. המתנדנדים האלה אינם סתם אספסוף אלמוני חסר דעת - הם בעצם אלה שהמינוח החדשני מכנה אותם מרכז.

האידיאולוגים שכל כך בזים למרכז (כי לדעתם חייבים להיות קיצוני לכאן או לכאן) בעצם כל כך פוזלים לעברם של המתנדנדים. כי הן הימין והן השמאל מבינים שהמתנדנדים לא יצביעו מתוך שיקולים אידיאולוגים, אלא משיקולים מעשיים בלבד.

אז למי  אצביע הפעם? אני באמת עדיין לא יודע. זו הפעם הראשונה שאני משתייך למתנדנדים המטומטמים וחסרי דעת. בדעותיי הפוליטיות המדיניות אני שמאל מתון, בדעותי החברתיות אני שמאל כבד. אז מה עושים? מבין המבחר אין כיום אף מפלגה שמתאימה לי. ברור לי שמה שיכריע זו הפרקטיות ולא אידיאולוגיה לא פרקטית. 

האידיאולוגיה  שהכי מענינת אותי כרגע היא זו - אני הייתי נותן את קולי לכל מפלגה שהייתה נבחרת לשתי מטרות מוצהרות בלבד: א. לשינוי שיטת הבחירות (כולל צמצום דרסטי של מספר המפלגות, למשל העלאת אחוז חסימה ל-10%), ב. חקיקת חוקי יסוד (שיהיו בלתי ניתנים לשינוי אח"כ, אלא ברוב של 80 חברי כנסת לפחות), להפרדה חוקתית בין דת למדינה, בין דת לצה"ל ובין הון (ריכוזיות) לשלטון.

כיצד אוכל להאמין למפלגה כזו? אם מפלגה כזו תחרוט על דגלה לערוך את כל השינויים האלה בתקופה של נניח שנה, שבסיומה העם ילך לבחירות חדשות. אני מבטיח לכם שאם הייתה קמה מפלגה עם אג'נדה כזו (ללא כל קשר לימין ושמאל -קשר סמנטי בהחלט בימינו), היא היתה גורפת נצחון מוחץ.   

ידועה האימרה שבין כל שני יהודים יש לפחות שלוש דעות ולכן אין שום מפלגה שמייצגת באמת את כל דעותיי. אז מה, אקים מפלגה משלי? לא תודה - אני באמת לא זקוק לסידור עבודה.

אבל כרגע עומד בראש מדינתנו פוליטיקאי מזגזג (ובשום פנים ואופן אי אפשר לקרוא לו מנהיג),  שמוביל אותנו לקטסטרופה כלכלית ומדינית וצריך לבעוט אותו החוצה בדחיפות. זו המטרה הכי פרקטית ונעלה בשבילי כרגע.

ומי יכול באמת לעשות את זה? 

המתנדנדים הנתעבים שהאידיאולוגים קוראים להם המרכז!!!  

מפלגות המרכז אכן קמות ונופלות, אבל המתנדנדים הנצחיים - הם אלה שמקימים או מפילים ממשלות. הם אולי לא עיקביים אך הם אלה שגורמים לכל ממשלה כושלת להבין, שהמתנדנדים הם הכוח האמיתי שעשוי להפיל אותה בבחירות הבאות.

16

אפתח הפעם בקריאה אישית. בבלוג החדש יחסית הזה, אני משקיע לא מעט. הכתיבה כאן נעשית ללא קשר למספר הקוראים, והיא נובעת מפריקת תסכולים על התנהלות הדברים במדינה שלנו. מדינה שמאוד יקרה לי. אבל חבל שדבריי אינם מגיעים לקהל הרחב ובעיקר למי שבאמת צריך לקרוא את הדברים האלה. חייבים לשנות משהו בסיסי בהתנהלות הדברים כאן במדינה. מדינה שבה הכלבים נובחים והשיירה עוברת.  

הבלוג הזה אינו נקי מביקורת סטירית, ולדברי חלק מהמגיבים כאן - הם לא יודעים אם לבכות או לצחוק. מי שקורא כאן יודע שאני לא מאמין בעסקות חבילה של מפלגות. אני לא מוכן לקבל אותם בטענה שחבילה מסויימת היא הרע במיעוטו. מי שקורא כאן יודע שאני לא חוסך ביקורת מכל מנהיג, נבחר ציבור, פוליטיקאי בגרוש, אנשי ציבור, משרדים ומוסדות ממשלתיים וציבוריים - ללא כל קשר לאיזה צד הם משתייכים בקשת הפוליטית.

אני נגד שחיתות וצביעות שלטונית והשלטון הזה הקדיש את השאה. הגיע הזמן להחליף אותו ומהר ככל האפשר. אין זו מלחמה בטחנות רוח. הגיע הזמן להפריד בין דת למדינה וצבא - לפני שיהיה כאן פילוג קטסטרופלי - עד כדי מלחמת אחים.

קוראים יקרים. עזרו לי להפיץ את הכתבות כאן. ספרו לחבריכם, תמליצו, תגיבו ואפילו אני רוצה לעודד אתכם להפיץ כתבות כאן עם הפנייה למקור - במייל , בפייסבוק, או בכל אמצעי אחר. כניסה לאדישות ומחשבה "במילא זה לא יעזור", היא בדיוק מה שהמנהיגים רוצים שתחשבו. אך לכם יש כוח מעבר למה שאתם חושבים. למזלנו עדיין לא הגענו למצב כמו רוסיה, שבה פוטין מחסל עיתונאים, בלוגרים ומוסיקאים שיוצאים נגדו. האם זה כך משום שהפוליטיקאים שלנו מתייחסים אליכם רק ככלבים נובחים?  

אני לא רוצה להשמע פתאטי אבל אנא, אם חשוב לכם השינוי - השתתפו בהעלאת הפופולאריות של הבלוג הזה. שיגיע לידיעת מי שצריך. אין זה נובע כלל ממניעים אישיים. מצבי הכלכלי והאישי שפיר, אך לא יכול לישון בלילה בשקט - כאשר כל ילד שלישי בישראל רעב. לא יכול לישון בשקט כאשר אני רואה קפיטליזם חזירי. כאשר זוגות עובדים לא יכולים לגמור את החודש. כאשר המדינה הזו הופכת לעדת טפילים החיים על חשבונם של הנושאים בנטל. כאשר הדת מנהלת את המדינה והצבא. כאשר קיימת כזו שנאה שמפלגת את העם. כאשר הפוליטיקאים שעומדים בראשנו (שימו לב, אני לא קורא להם מנהיגים, כי אין מנהיגים היום בישראל) - בונים את עצמם מתוך הפילוג והשנאה.

אנא התעוררו, הכל מתחיל ביחיד ומעשה מתחיל בתסיסה.  

***

 על החלטות מושכלות של משרד החינוך

אז ראינו השבוע שתי כותרות על מעשי משרד החינוך:

ראשית תוכנית הבגרות לספרות עוברת רפורמה: מצומצמים לימודי שירה של משוררים כמו יהודה עמיחי, נתן זך,חיים גורי, זלדה ודליה רביקוביץ'.

יוכנסו לתכנית משוררים חדשים כמו יונה וולך, נתן יונתן, דוד אבידן ויצחק לאור.

מת המלך, יחי המלך החדש!

זה מזכיר לי שברפורמה הקודמת דיברו על הוצאת יצירות של סופרים מסויימים, כי הן עשויות לגרום לנוער דיכאון ורחמנא לצלן אפילו להתאבדות.

אז מה החליטה הפעם המועצה הפדגוגית של משרד החינוך? (והמונח הפלצני המועצה הפדגוגית תמיד הצחיק אותי, בזמן לימודי בבית הספר. הצחיקה אותי התעודה המאפשרת לי לעלות כיתה לפי החלטת המועצה הפדגוגית, שכללה את חותמת הגומי של המנהל ושל עוד איזה שני מורים או מורות).

המועצה הפדגוגית דואגת למצב הדיכאוני של הנוער ולכן יוצאו מתוכנית הלימודים שיריה של דליה רביקוביץ' שהתאבדה ובמקום מכניסים שירים דיכאוניים של דוד אבידן (מעדות המזרח) שהתאבד ושל יונה וולך (מעדות האשכנזים) שנטרפה עליה דעתה והתאבדה. החליפו דיכאון אחד בדאבל דיכאון שני. יפה לכם מועצת חלם הפדגוגית.

והמועצה הפדגוגית החליטה לרענן ולהוציא מתכנית הלימודים כמה משיריו של ביאליק. ובמקום להכניס את "הכניסיני תחת כנפך". היי, השיר הזה היה בתכנית הלימודים שלי לבגרות. ממש רענון.

והבוקר התעוררנו לחדשות מרעישות ממשרד החינוך. הדלת שוב מסתובבת. משרד החינוך שוב יבחן את הכנסת שירו "אהבת הארץ" של יצחק לאור, בשל דעותיו השמאלניות. וכדי לנעוץ את המסמר האחרון בארון המתים שלו, דאגו לכך שיתלוננו נגדו נשים על הטרדות מיניות. רק חבל שכבר חל חוק התיישנות. 

  הכותרת השניה הייתה: מנכלית משרד החינוך הדיחה מתפקידו את אדר כהן - האחראי למקצוע האזרחות.

ראשית מסכנים בארץ המורים לאזרחות שכל כמה שנים משנים להם את ספרי האזרחות, בהתאם לחונטה השולטת. פה אסור להם ללמד מספר שמציג את גבולות מדינת ישראל מלפני 67, ושם אסור להם ללמד מספר, שמישהו החליט שהוא מכיל תכנים פוסט-ציוניים. ורק למורה לאזרחות מהציונות הדתית מותר לשחרר את תלמידיו מבית הספר ולשלוח אותם להפגנה בכבישים.

קשה להיות בימינו מורה לאזרחות. וההתערבות של משרד החינוך בתכני הלימוד מזכירים התערבות של משטרים אפלים בגרמניה ורוסיה.

***

  מדברי "הנסיך מקיאוולי":

 "מקובל לחשוב שעדיף שיהיה לנסיך מוניטין של נדיבות לב. אולם, אם הביטוי לנדיבות לב זאת נעשה בצנעה וללא פרסום, אין בכך רבותא לנסיך עצמו שעשוי עדיין להיחשב כקמצן ורע. מצד שני, אם נדיבותו תעשה בגלוי, הוא עשוי לרדת מנכסיו רק בנסיון לשמר את תדמיתו זו. הוא יאלץ אז להתחיל להטיל מסוי גבוה על נתיניו וכתוצאה מכך גם יהפוך לשנוא וגם ירד מנכסיו ועמם יאבד גם מכבודו."

עכשיו רק תחליפו בקטע הזה את המילה נסיך בבנימין נתניהו.

 ***

"בכל העולם יש שריפות ורק בישראל יש ועדת חקירה"

 מעניין למה? ביבי, מעניין!

***

  והרי כמה פרפראות ששלחה לי שוש באדיבותה:

 הנבחרים ב(מ)ע"מ

מיתון? לא אצל הזוג נתניהו

בנימין ושרה נתניהו - נהנתנים חצופים. על חשבוננו!

העם בוחר וזה מה שהעם מקבל. על כך לא נאמר שהיהודים חכמים...

אוי לאן הגענו , אימפריה רומית בשלהי ימיה. 

קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה - מדוע לא גם בביתם של הזוג נתניהו?   

 מחרבנים לנו את הבית

 מכתבים לרמטכ"ל

נושא: מכתב גלוי לרמטכ"ל - גונבים לך את הצבא

שלא נדבר על מינוי המפקד...

לכבוד רב אלוף בני גנץ – הרמטכ"ל

שלום רב,

לאט לאט ולמעשה במהירות מסחררת גונבים לך את הצבא, ולפחות את חיל האוויר. כך אני מסיק מחוויותיו של בני המשרת כטכנאי בבסיס חיל האוויר במרכז, וגם מעט ממה שראו עיני. בקרוב הצבא שלך יתפקד רק באישור רבנים, וכמה חבל שגם בגללך. כי אולי אתה לא יודע, למרות שניתן לצפות ממך שתדע, אבל כל פעילות "העשרה" שמיועדת להוציא חיילים משחיקה לרענון הופכת מיד לפעילות מיסיונרית, המיועדת ל"החזרה" בתשובה.

בני משרת בח"א כ 9 חודשים. פעם אחת יצא כל הקורס מחיפה לירושלים... כל הדרך כדי לשמוע הרצאה של רב. אתמול יצאו הוא וחבריו בצורה מאורגנת מהבסיס לירושלים, עם לינת לילה באיזו מדרשה דתית... כל הזמן כדי לשמוע הרצאות הזויות של טיפוסים ש"חזרו בתשובה" ועל התהליך שעבר עליהם. כמובן גם הרצאה של רב על "הכנה" לחיי נישואים, וכן גם סיור במנהרות הכותל. אז אולי אחדש לך שחיילי חיל האוויר, לפחות מהבסיס הזה, לא יפגשו סופר, לא מדריך לטבע וידיעת הארץ, לא מדען, לא פילוסוף, לא עיתונאי, לא היסטוריון, לא עתידן... אלא רק אנשי דת אותם מתאר בני "הזויים".

אינני מוצא סיבה להניח שהמחלה נמצאת רק בבסיס מסוים זה, מאחר והפעילות נראית שיטתית מאוד, כאילו היא מאורגנת וחוזרת על עצמה. בראש השנה ביקרנו את בננו כאשר "סגר" בחג. ישבנו על המדשאה הקטנה בכניסה לבסיס, סעדנו, דיברנו... לפתע צד מראה מוזר את עיני: מתוך הבסיס צועד לו נמרצות, לעבר עמדת הש"ג, בלבוש שחור עם מגבעת, מה שהייתי מתאר כלבוש של חסיד, של חרדי, גבר עם שופר גדול בידו. בהגיעו לשער הבסיס הוא תוקע בשופר בגאווה, כאילו מצהיר זו הממלכה שלנו, זה צבא של אלוהים (חיזבאלה?). נדהמתי ושאלתי את בני מה קורה פה? מי זה?. זה רב הבסיס, באה התשובה התמימה. ואני הופתעתי שוב מכך שבכלל יש דבר כזה בצה"ל. שמטייל לו רב, לבוש אזרחי, בתוך בסיס של צה"ל, כנראה מתפרנס מזה. ואני שואל את עצמי, אם הוא מפגין בטחון עצמי שחצני שכזה אולי הוא גם יושב בישיבות עם הקמב"ץ? כי מתברר עוד שכשהבסיס תופס כוננות בשבת (לא של 7 דקות), נאלצים הטכנאים לשהות בדת"ק כל השבת הרחק ממגוריהם, במקום נידח על יד מסלולי ההמראה. כדי שאם תהיה הקפצה לא יעשה שימוש ברכב בשבת.

אז שתדע כך מתנהל הצבא שאתה מפקד עליו, ואין פלא שהחצופים האלה מכריעים ומשפילים גם אותך עם השיגעונות שלהם על זמרת והדרת נשים. אל תתפלא שחיילים נורמאליים לא מוצאים את מקומם בצבא האלוהים שלך.

לידיעתך,

בברכה,

דני  

***

אני מזועזע והייתי מעדיף שהנוער העומד להפגין בכיכרות שיפגין קודם כל בעד הוצאת הרבנות מצה"ל. ואלה שלא ירצו להתגייס שלא יקבלו שום תמיכה מקופת הציבור. המחאה הזאת יותר חשובה אפילו מהמחאה על מחיר הקוטג' ועלות הדיור. ואינני מסתתר אחרי שם בדוי.

שלמה אראל (אלוף מיל) 

 מישהו עשה פה עבודת קודש 

שבת שלום

ולהתראות בשבוע הבא

(ואם זה יהיה לפני כן - סימן שהכל כבר ממש נורא)