ההרגשה הכבדה חילחלה בי כל זמן שהמשכתי לשמוע את השיר, הרגשתי איך הרעל מתפשט בי ודוחק את הדמעות החוצה הם התחילו לרדת על הלחיים וטפטפו על הרצפה, ועם כל טיפה נפתח מנעול של כאב שפתח סכר חדש של דמעות שניקה את הכל ורוקן אותי מבפנים, ובסוף נשאר בחלל רק רעל, רק אני, רק האמת.
"הוא אינו בהכרח מטורף, אלא בעל "שפיות על" שבה הוא יוצר את עצמו בכל פעם מחדש כדי להתמודד עם אורח החיים הכאוטי של העולם אורבני."
לא משוגע, פשוט לא מצליחים להבין אותו. לא מוזר, פשוט שונה.
אני לפעמים מקווה לראות אותך, לחבק אותך להסתכל לך בעיניים, שיהיה לי דבר אחד לכור ממך לפני שאני יוצא למלחמה.
לפני שרעידות הפגזים יעיפו בתים אי רוצה שהלב שלי ירעד מלפגוש אותך שוב.
לפני שהקולות הירי מהנשק שלי יהרגו אנשים, הלוואי והייתי שומע את הקול שלך שוב
לפני שאני אראה את החיילים שלי רצים ומסתערים איתי, אני מדמיין אותנו רצים על חוף הים וקופצים למים.
מלכת קרח, עזבי את המלחמות, תפסיקי להתרחק אל תפחדי מהחיבוק שלי, הוא לא יישרוף,הוא יגן ויאהב. או שאולי מזה את מפחדת?
למה אני לא מספיק טוב בשבילך? אני לא רוצה להיות מניאק כדי שתאהבי אותי, זה לא מגיע לך.
(http://www.youtube.com/watch?v=TNXYvidMaTM)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: