אני עומד על הר גבוה זה 4 בבוקר ושומע את המואזין בכל כוחו מנסה לקרוא לאנשים לבוא להתפלל לבוא ולעשות את הדבר הנכון, 5 פעמיםביום ובכל פעם זה הדבר הכי חשוב שיש.
הוא קם בבוקר והולך לישון מאוחר ובכל יום מתפלל.
אני כמעט ולא מבין מה הוא אומר, אבל יש לי מושג יותר טוב מהשאר מההכירות שלי איתם ועם השפה.
אני עומד על הר גבוה זה 8 בבוקר החום מתחיל לעלות. המואזין קורא לכולם לבוא,אני חושב על היום שהיה והיום שעומד להיות לי, רק 8 בבוקר ואני מבחינתי כבר באמצע היום, הלילה זה הזמן האמיתי שלי, שם אני פועל הכי חזק.
אני מחייך אל ההרים שממולי והם מחייכים אלי חזרה בסלחנות הם רואים ושומעים הכל, הם יודעים מה היה מאז ומתמיד ועוצרים את החוכמה בתוכם.
בכפרים ישנם מחצבים רבים כאלו האדם ששם מנסה להבין ולמצוא את הזכרונות הארוכים של ההרים. והם? הם רק מחייכים.
אני עומד על הר גבוה זה 12 בצהריים. המואזין קורא לכל לבוא לתפילה החשובה ביותר תפילה שאחריה יהיה הרבה בלאגן, או לפחות ככה מבטיחים לנו. החום כבד ואפילו בלתי נסבל עם הציוד אבל אסור להוריד אותו, יכולים להגיע אנשים רעים ולפגוע בנו, ואסור שיפגעו בנו אחרת מי יגן על האזרחים? אנחנו צריכין להשאר בחיים רק כדי לסייםאת הזמן שירות ולהעביר את האלונקה הלאה כדי שקומץ קטן אחר של אנשים שכלכך מחכים ליום גיוס שלהם יהיו בעלי הכוח של אלוהים להעניק חיים ולהעניק מוות לכלמי שהם חפצים.
אני עומד על הר גבוה כבר 6 בערב והרוח הקרירה מנשבת בפניי אני חושב על היום שהיה והום שמחכה להיות לי, אני מסתכל על האורות שנדלקים בבתים ואני חושב עליה האם אכלת היום? האם את מרגישה טוב? איך בצבא? איך עם החבר? אני יודע שאת מאושרת איתו, אבל האם איתי היית יותר מאושרת? הרבה זמן הייתי ממש אחראי עלייך ועכשיו אני לא וזה חסר לי. אני יודע שעשיתי יותר רע מטוב ואני רואה את זה עכשיו אם הייתה לי הזדמנות שנייה הייתי עושה אותך אושרת כמו שמגיע לך.
המחשבות נודדות ואני חושב עלייך כן את, את שעושה לי את החיים קשים ואני משום מה לא מוכן לוותר עלייך, את שאני אעשה הנכל בשבילך ואולי זה לא שווה אתזה, את שאני מחזיק את הקשר בנינו ואת כלכך קרה אלי, האם זה בגלל שאת יודעת שככה אני לעד אחשוב?
אני בתחתית ההר כבר 10 בלילה אני מתחיל תרגולות ונותן כמה פקודות לחיילים שלי, בקרוב נסע למואזין הקורא עכשיו מכל המסגדים, יש חשבון לא סגור.
הלילה מתקרב והמחשבות עלייך לא פוסקות מזל שיש לי מה שיסיח את דעתי, המחשבה על כך שבחיים לא תוכלי להודות לי מספיק, כי אני לא מגן על האזרחים אני מגן עליכם.
כבר 4 בבוקר ואני שוב בהר הגבוה, שעתיים שינה במשך כל יום במצב טוב נשמעות קצת אבל המואזין קורה לכולם להתפלל, גם לנו, אולי אלך יום אחד, אולי כך אפסיק לחשוב עלייך
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: