אני מתגעגעת לצורה שהיית מסתכל עליי, הייתה לך מין הערצה וכבוד כזה בעיניים, משהו שלא ראיתי אצל אף אחד. 

אני לא יודעת אם יש דבר כזה אהבה ממבט ראשון, בעצם, אני בטוחה שזו לא אהבה ממבט ראשון כי אני לא מאוהבת בך. אבל זה כן משהו, והעובדה שרצית אותי עוד אז בסתר ואני אותך ושנינו לא ידענו על זה ופתאום אנחנו ככה ביחד לא ביחד עושה לי משהו מוזר בלב, אבל זאת לא אהבה.

זאת כן תיהיה אהבה אם נמשיך לדבר ככה, אם נמשיך לשתף ולצחוק ולא לדפוק חשבון לאף אחד. 

בכל מקרה אני מתגעגעת לחיבוק שלך, חיבוק חזק חזק כזה.. שנותן לי את ההרגשה שוואלה אני לא עוברת את זה לבד, אתה פה איתי. 

לנשיקות שלך, לחוסר ניסיון שלך-זה היה הדבר החמוד ביותר, התמימות הזאת.. אתה יכול להשיג כל מי שתרצה אבל לא היתה לך אף פעם מישהי. זה כיף להרגיש שאני הראשונה שעוברת איתך את כל הדברים האלה, ומלמדת אותך, וגורמת לך להתנסות בדברים קצת אחרים. מלמדת אותך לגעת, להרגיש, להפתח ולשתף.

זה מזכיר לי שכשרק התחלנו להפגש היית משעמם אותי, לא ידעת מה לומר ואיך והייתי בטוחה שזה סתם וזהו. אבל כשאני מסתכלת על התהליך שעברת מאז שהכרנו,ואת זה כולם אומרים לי, אני נדהמת. כי גיליתי בן אדם מקסים, מתחשב, קורע מצחוק, חכם כל כך..ואתה יפה כל כך.