אהההה!! אני לא מאמינה שלא עידכנתי את הבלוג כמעט שבועיים. הגוף שלי כבר לא רגיל לעבודה של שמונה שעות ביום, לא כולל עבודות צדדיות כמו שמירה על הילדים של השכנה בזמן שהיא יוצאת עם החבר החדש. זו הפעם הראשונה שאני מדליקה מחשב מאז שבוע שעבר, הפעם האחרונה בה קיבלתי משמרת צהריים, אז הגיע הזמן לעדכן אתכם.
ביום רביעי שעבר הוריו של ליאם חזרו למקומם הראוי, ארצות הברית, ונתנו לי סוף סוף הזדמנות לפגוש אותו. כמובן שרצונות לחוד ומציאות לחוד, לשנינו יש משמרות הפוכות. ביום רביעי החלטנו שנוכל להיפגש רק מחר, המון זמן בעתיד באופן יחסי, אבל לפחות קבענו משהו.
ופתאום במוצ"ש קיבלתי ממנו טלפון באחת-עשרה וחצי בלילה. בשלב הזה אני כבר הייתי לבושה בפיג'מה, בתוך המיטה, עם עיניים עצומות ועם שעון מעורר מכוון לשש בבוקר. הוא היה צריך תמיכה באופן דחוף, עדיף פנים אל פנים. ואני, כי אני כזאת, יצאתי מהבית תוך פחות מחמש דקות והלכתי לפגוש אותו.
בקיצור מאוד נמרץ, התמזמזנו בגן סאקר, הגענו לדירה שלו במהירות על וסוף סוף ישנתי איתו כפיות. כמובן שגם הסקס היה מדהים, קשה לתאר במילים.
אל תשכחו קונדום!