תמיד זעזע אותי לראות את המודעה
זאת כאפה כל פעם מחדש
רציתי להוריד אותה שתעוף מפה
כאילו שאם היא לא נמצאת אז זה לא קרה
במשך המון זמן היא הייתה חצי תלויה
ולא ידעתי מה לעשות
לא תולים דבר כזה שוב
לא מורידים דבר כזה וגם אם כן אז מה?
אזרוק אותה?
לא יודעת לא ידעתי מה לעשות אז פשוט נתתי לה להשאר שם חצי תלויה
והרי אף אחד לא מוריד דבר כזה
היום פעם ראשונה שראיתי שהיא כבר לא שם
עוד שבוע בדיוק תעבור חצי שנה
ורק היום היא כבר לא שם
מישהי העלתה לאינסטגרם תמונה וכתבה שהיא בת 21
זה גרם לי לחשוב מה יקרה כשאני אהיה בת 21
וישר עלו לי דמעות
בלילה לפני היום הולדת שלי ב6.11 כשהשעון התחלף והיום הולדת שלי הגיע היינו בחדר מיון
אני לא אשכח את היום הזה בחיים
נחנקת ולא הצלחת לנשום אמא באה איתך באמבולנס
אני ישר רצתי להחליף בגדים בשביל שאספיק לבוא עם אילן
זה היה מזעזע לראות אותך מנסה לנשום הפעולה הכי טבעית בעולם
זה בטח מרגיש נורא כשהגוף שלך בוגד בך
איך שהגענו התחילו הבדיקות
פתאום שקד התקשרה
היא אמרה לי מזל טוב ואני אמרתי שזה מחר
היא ממש התבאסה אמרה שכל היום היא חיכתה לסיים לעבוד ושיהיה לה זמן לטלפון רק בשביל זה
ואני לא יכולתי לשמוע איחולים זה ישר גרם לי לבכות
כשהשעון התחלף והיום הולדת הגיע מתן התקשר ישר
הוא התחיל לשיר ולאחל ואני בכיתי כל כך הרבה
איך היום הזה יכול להיות שמח?ועל איזה מזל טוב כולם מדברים?
הרגשתי נורא
הייתי בטוחה שזהו
שזה היום האחרון שלי איתך
אני מצטערת שחשבתי ככה
זה גורם לי להרגיש רע ולכעוס על עצמי שהייתי בטוחה שזהו
אבל המצב היה כל כך חמור שזה הדבר היחיד שחשבתי עליו
עומר הציעה לחגוג איתי אז נרשמנו מראש לטעימות של דומינוס והיא ביקשה אפטר בשביל שנפגש
זה היה אחר הצהריים וכשהייתי על הרכבת הביתה אמא התקשרה
שאלה איפה אני ואם אני באה
קבעתי עם חברות בכל זאת יום הולדת..
'את לא רוצה לבוא לראות את אבא שלך?'
היא אמרה את זה כי גם היא חשבה שזהו כמוני
ורצתה שאספיק לראות אותך שוב
התחלתי לבכות
התקשרתי לצליל שתאסוף אותי מהרכבת לאבא
'לכי אליו מחר'
ואו באותו רגע לא יכולתי להפסיק לבכות
אמא אומרת לי משהו אחד ואז צליל משהו אחר
והדבר היחיד שעובר לי בראש זה שאולי לא יהיה מחר אז חייב עכשיו
לפני שלוש שנים היינו בפריז מי היה מאמין ששלוש שנים אחרי אני אבוא לבקר אותך במיטה בבית חולים
כשהגעתי כבר ישנת לא אמרת לי מזל טוב..
אולי אתה היחיד שלא אמר כי הבנת שאין סיבה
אני מריצה את היום הזה בראש שלי תוך כדי שאני כותבת ולא יכולה לעצור את הדמעות
זה אחד מהימים הכי נוראיים שהיו לי בחיים
כל כך דאגתי ופחדתי שיקרה לך משהו
שאני אאבד אותך
אני רוצה לכתוב הכל כל זכרון מהתקופה הזו
כל הימים שפחדתי עלייך ודאגתי ברמה שלא יכולתי לישון
אני מפחדת לשכוח מפחדת שזה יעלם
הזכרונות מהתקופה הזאת הם הזכרונות האחרונים שלי ממך
גם אם היה קשה
והיה
אני לא רוצה לשכוח כלום
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
D Is For Dangerous