הסיפור האמיתי

כיתה ח', יו נואו. היום סיימנו. אני ממש בבאסה >':

יש לי כיתה מדהימה ונורא התגבשנו השנה, להיכנס לכיתה זה בשבילי כמו להכנס למקום שבו כולם אוהבים אותך ורוצים בטובתך.

ועכשיו חצי מהן עוברות לפנימיות ולבית ספר בחורים בקצה הארץ.

בסוף כשכולן התחבקו עם כולן אפילו בכיתי קצת, והבנות כולן היו נורא עצובות ומבואסות, כי כאילו, וואו ! הנה מגיע החופש ! אבל מצד שני זה להיפרד מכיתה שמורכבת מבנות מדהימות, שבה כולן חברות של כולן ... מבאס.

פתאום עלה לי בראש השיר Baja el telon, וקלטתי שהוא נורא מתאים לפרידה הזאת.

בכל מקרה, התעודה שלי לא משהו. ז"א, יש רק מאייה אחת (בספורט), והממוצע הוא 82.4 או 84.2 (אני לא ממש זוכרת). XD

אני ממש פוחדת לגבי שנה הבאה; עם מי אני אהיה בכיתה, אם אני אסתדר, אם אני אהנה בכלל ... אני מנסה להדחיק אתזה, אבל מתישהו זה יצוץ. MAKE ME SCREEM ):

אז, כמו שכבר אמרתי בפייסבוק:

להתראות כיתה ח'.

נתראה בגילגול הבא.