הדבר הראשון שדנה יכלה להרגיש כשהתעוררה,היה תחושת מחנק בלתי מוסברת,כאילו היא לכודה במקום מאוד צר וקטן מימדים.לתחושה זו לא היה גיבוי מעיניה,כיוון שהן ראו רק שחור. למעשה,כלל לא הייתה בטוחה שהיו פקוחות וכי היא אכן ערה.

ההרגשה הראשונית שלה דמתה קצת לשיתוק שינה,שבו במקום לאבד את היכולת לזוז מאבדים את היכולת לראות ולהתמצא בסביבתך הקרובה.לתחושת המחנק ההולכת וגוברת תרמו הריחות שהחלה להריח מסביבה,ככל שהזמן עבר(היא לא יכלה לומר אם היו אלה דקות,שניות,או אפילו שעה,נדמה שגם חוש הזמן שלה לא פעל כרגע בנוסף לחוסר היכולת לראות),ריחות של אבק מצטבר וטחב ישן,מהסוג שהיית עשוי למצוא במרתף ישן או עליית גג מוזנחת.בשלב זה הפחד הקלאוסטרופובי החל להשתלט עליה,גורם לה לזרוק בפראות את ידיה ורגליה לכל עבר באוויר הדחוס והטחוב.

קלאק!

כמעט מיידית ידה הימנית פגעה בקיר הסמוך אליה,פגיעה שגורמת לדנה הרגשה של הפתעה והלם יותר מאשר כאב,תוך כדי שרגלה השמאלית,כמעט אחריה,פוגעת במעופה הכמעט בלתי-רצוני במשהו קשה בצד השני.עוד קיר.

גופה מאט את מחולו הפראי והמהיר כמעט בין רגע ונודם כמעט לגמרי. הפחד והתחושה שאמרה לה כי היא לכודה בחלל צר ודחוס מתחילה להתברר כנכונה,אם לשפוט לפי המרחק שרגליה וידיה הצליחו להתנועע באוויר לפני שפגעו בקירות.מקץ שניות אחדות היא פשטה את ידיה לצדדים,בזהירות עכשיו,וגילתה שהן נוגעות בקירות מצדדיה עוד לפני שהצליחה למתוח אותן ליותר מחצי מאורכן.היא ניסתה לחזור על כך הפעם כלפי מעלה,מגלה קיר נוסף סנטימטרים ספורים מעל ראשה.כעת,תחושת הפאניקה מתגברת וגורמת לה לעשות את הדבר הכי טבעי והכי נפוץ שאנשים עושים במצבים כאלה בדרך כלל-מבלי להקדיש מחשבה(כרגע) לעובדה שהיא כלל לא בטוחה שיש אנשים סביבה שיכולים לשמוע אותה-דנה פשוט צורחת במלוא הגרון: "הצילו! תעזרו לי! אני תקועה כאן למטה! מישהווווווו?! בבקשה!..." ובנקודה זו היא שמה לב לפתע לשני דברים בו זמנית-האחד כנראה יותר משמעותי מהשני. הראשון הוא,שלמרות שהיא משקיעה את כל מאמציה בזעקות השבר לעזרה,היא מבינה כי היא כלל לא שומעת את עצמה צועקת.למעשה,היא גם לא שומעת שום דבר אחר,כולל את נשימותיה היא. בעצם היא מבינה כעת (בבהלה) שלא יכלה לשמוע אותן גם קודם,ופשוט לא שמה לב לזה בגלל הפאניקה שהיא שרויה בה.לאחר שהיא מנסה לצעוק עוד כמה פעמים(והיא בטוחה שהיא צועקת,כי היא יכולה להרגיש את השפתיים שלה זזות ומיתרי הקול שלה רוטטים תוך כדי שהיא מנסה)ונכשלת,היא מבינה ששפתיה מבטאות כמה וכמה פעמים את המילים "כאן למטה" ושלמעשה היא כלל לא בטוחה מה זה למעלה ומה זה למטה-ואיפה בכלל היא נמצאת,או איך היא בכלל הגיעה לשם לכל הרוחות.