אנחנו יושבים אחד מול השניה ומדברים.
דיברנו על המון דברים , אנחנו מסוגלים לדבר שעות על סתם דברים
על מוזיקה,יצירתיות,אומנות,אהבה.
בשלב כלשהו הוא התחיל לדבר על משהו אחר , ואני שקעתי במחשבות
הפסקתי להקשיב והתרכזתי בו ,שמתי לב לפרטים הקטנים אצלו לתווי פנים שלו
עד כמה שהוא נראה ילד תמים , השיער הבלונדיני העיניים הכחולות
הוא לא ילד,הוא חייל.
אחרי כמה שניות הוא שם לב שאני לא מרוכזת במה שהוא אומר ושאני שקועה במחשבות
אז הוא זרק סתם הערה שלא קשורה למה שהוא סיפר.
לשניה יצאתי מהמחשבות ולא הבנתי על מה הוא מדבר
" רגע, מה? חחח"
" אני רואה שלא הקשבת לי כלכך"
לרגע הייתה מן שתיקה מביכה כזאת שלא היה לי נעים להגיד לו שלא הקשבתי למה שהוא אמר
"נו, קדימה על מה חשבת? חחח"
"סתם נו חח באמת סתם"
ואז שוב הייתה מן שתיקה מביכה כזו ואחרי שניה התחלנו לצחוק
אחרי שהפסקנו לצחוק קצת , המבטים שלנו הצטלבו
וראיתי את המבט הזה שלו , המבט שחודר וממיס.
החיוך הביישן הזה על השפתיים שלו , זה מוציא אותי מדעתי
הרגשתי שאנחנו מתקרבים , הרגשתי את הפנים שלו כלכך קרובות לשלי
הלב שלי ברגע הזה פשוט התחיל לפעום יותר ויותר חזק
לאט לאט הרגשתי את השפתיים שלנו מתקרבות
אחרי שניה פשוט הרגשתי את השפתיים שלו על שלי, גאד הוא מנשק מדהים
העדינות בנשיקות איתו יכולה לשגע אותי
אחרי שהתרחקנו קצת, הוא חיבק אותי כדי שאני אהיה קרובה אליו
ואז הוא פשוט אמר את המילים האלה
"אני, אוהב, אותך"
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
