אני אוהבת ממש להכין את התרשימים המפגרים האלה. ההיגיון מאחורי הנוכחי היה כמובן - "למה לעשות משהו בעל משמעות כשאפשר להשתמש בהומור כתירוץ להסתכל על גברים בגוגל תמונות" אבל מעבר לזה, יש בזה משהו ממש מרגיע. [חוץ ממתי שהחץ לא מסתדר לי טוב בעין, ובמקרה הזה ורידים מתחילים לצאת לי מהמצח והעיניים שלי עושות
משהו מטריד.]
שום דבר מזה לא היה קורה אם אמא שלי היתה מעודדת אותי ללכת למתנ"ס כשהייתי בת שמונה ולהתחיל לעשן כמו כל שאר הילדים.
סידרתי השבוע את החדר שלי מחדש, עכשיו אני מרגישה כמו דג שהחליפו לו אקווריום, כולו באטרף על הדירה החדשה, עד שהוא נתקל בקיר שקוף וחושב לעצמו "אה, כן.
זה." אחת לשנה בערך אני מסתכלת על המצב הנתון וחושבת לעצמי "כל-כך-מבולגן-אין-מקום-לחיות-לא-יכולה-לנשום" ומתחילה להזיז רהיטים עד שאני מוצאת סידור אופטימלי יותר. זה מוזר, כי בהתחשב בכמות הגדולה יחסית של רהיטים בחדר שלי - אין באמת הרבה אופציות, אבל איכשהו בכל פעם מחדש אני חוושבת "זה מבריק!! איך לא עשיתי את זה קודם!!! כל כך מוצלח!!!". אולי זאת חנופה עצמית?
במסגרת הסידור מחדש הזה נתפסו לי כל השרירים שאני אף פעם לא טורחת להפעיל ועכשיו אני הולכת כמו ברווז. כמו כן, כשאחותי נכנסה לחדר שלי [אתם שמים לב שהיא עושה את זה הרבה לאחרונה? היא אפילו לא גרה פה! היא נשואה! יש לה בית משלה!!!] היא העיפה מבט אחד עליי ועל המיקום החדש של המחשב [מאוד פינתי] ואמרה "זה כאילו אכלת צבעי פנדה אז הגננת שמה אותך בעונש". קצת אירוני שהיא לוקחת דוגמאות מהחיים האישיים שלה אה?
לא אכפת לי. אני מרגישה פה מוגנת! זה חמים וביתי!! 
לסיום, אני רוצה להקדיש לכל מי שקורא פה את זה. מכל הלב והריאות.
שבת שלום!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: