בכל יום שני יש לי 4 שעות חלון במערכת לשרוף. בהתחלה עוד השקעתי, ניסיתי להכין עבודות ולקרוא מאמרים. כשזה נכשל [לאחר חמש דקות ונשירה עצבנית] עברתי לדברים יותר קלילים. הנה תיעוד של יום בחייו של הסטודנט הבטלן
שלב 1: מצאו מקום שקט להעביר בו את הנצח שנגזר עליכם. בתמונה הבאה ניתן לראות שהשתלטתי על חדר עם מזגן, כיסא, שולחן, מחשב עם צג כפול, רמקולים די מוצלחים, וחשוב מהכל - דלת.

שלב 2: גלשו ללא מטרה באינטרנט עד שתמצאו את עצמכם ביוטיוב. נצלו את הרמקולים והשמיעו שירים. קבלו תלונות מפרחה מהחדר ליד, תעבירו לשירים שהיא תשנא אפילו יותר. תצפו בה ממלמלת לחברה שלה "בווווואי צופיתתת, גם ככה נגמרה לנו אאפסקההה", תחייכו.
שלב 3: אבדו סבלנותכם כלפי האינטרנט ופשפשו קצת בתיק. מצאו כל דבר אכיל וחסלו אותו במהירות 300 קמ"ש
שלב 4: גם בחורף צריך להיזהר מסכנת ההתייבשות. שתו לרוויה ואולי תשרפו קצת זמן על לרוץ לפיפי כל 4 דקות

שלב 5: חוו רגרסיה עמוקה לכיתה ז'

שלב 6 (אופציונאלי): שקעו במחשבות הרות גורל כמו "מעניין אם אמא הכינה משהו לאכול. למה היא לא אוהבת אותי. הייתי בת טובה. I DID GOOD. יום אחד היא תראה. יום אחד הם כולם יראו.
שלב 7: צאו מגבולות מוסד הלימודים, נסו לא להרקב למוות בתחנה וקחו אוטובוס אל העיר הקרובה
שלב 8: שוטטו בין חנויות לא מועילות ובזבזו כסף על דברים שאתם לא באמת צריכים

[סתם. יש לי אחיינים, אני דודה טובה וכל זה.]
שלב 9: חזרו אל מוסד הלימודים והשתלטו שוב על החדר. במידה ומישהו תפס אותו, עמדו מחוץ לדלת עד שירגיש אי נעימות ויפנה את עצמו
שלב 10: סכמו את החוויות אל תוך פוסט. הוסיפו תמונות, תרשימים, ואת מעט שמחת החיים שעוד נותרה בכם. ערבבו היטב והגישו.



פפי, שלא מאמינה שהיא נשארה את כל הזמן הזה בשביל שיעור מזורגג אחד של 45 דקות שרושמים בו נוכחות. FML.