כל מה שאת צריכה עכשיו זה

הסטטיסטיקה אומרת שחמש בבוקר הוא הזמן הטוב ביותר לקבל קצת תשובות. זה תרגיל מלוכלך וזול לחלץ אמת מאנשים חצי ישנים, אבל הכובד של העפעפיים ומשיכת הסדינים החמים היא כמו סם אמת אפקטיבי שקשה להתנגד לו. אני יודעת את זה כי אתה יודע את זה, ובגלל זה כשאנשים שואלים אותי שאלות באמצע הלילה אני תמיד מסתכלת על השעון בחשדנות. גם בבית החולים מקבלים את כל התשובות קצת לפני הזריחה. טמפרטורת גוף וספירת כדוריות ולחץ דם, הכל מדוד ורשום ומתועד. אנשים הם מספרים, וכשהם רואים מספרים אחרים על צג הטלפון הם יכולים לזהות את השילוב המדויק. סיומת שש שתיים שבע זה אתה, וגם אם עברו כמה חודשים מאז השיחה האחרונה, הגוף קופץ מהכיסא ומהתנוחה הנוקשה בתחושה שהדגל הלבן נשלף וסוף סוף אפשר להפסיק לדמם בשוחה. כשהמתקשר מתנצל על הטעות במספר אני כועסת על עצמי קצת שחשבתי שיש רק שש שתיים שבע יחיד בעולם וכועסת הרבה על הבחור שטעה בחמש בבוקר וחייג דווקא אליי, ולבסוף יורדת אל הקפטריה.

הבחור שמוכר את הסנדוויצ׳ים במחיר מופקע הוא במקרה הבחור שהייתי בוהה בו שנה שעברה בכל בוקר בדרך למכללה. עם שיער מושלם כמעט מלאכותית ותיק עבודות גדול לצידו הוא תמיד היה מעין קריקטורה של בן אדם עבורי. בבקרים קשים במיוחד הייתי ממציאה לו שני אחים ואמא נמוכה וגם קקטוס קטן על אדן החלון. בתאורה החיוורת הוא נראה עלוב ועייף כמעט כמוני. לא היה לי מספיק כסף אפילו לכוס הקפה הקטנה ביותר אז יצאתי אל פינת העישון והחזקתי במעקה החלוד. לא אכפת לי שהוא היה מטונף כי כל מודעות החיידקים נעלמה ממני השבוע ובפעם המאה מאז שבת בצהריים הרגשתי שאני תכף מגיעה אל נקודת השבירה שלי. 

פעם שש שתיים שבע אמר ספק בצחוק ספק ברצינות שנשים רוצות להגיע לנקודת הג׳י ואותי מעניינת רק נקודת השבירה. זה קשה לשמוע אנשים בטוחים שהם יודעים מי אתה וקשה פי כמה להודות בינך לבין עצמך שמדי פעם הם צודקים. התפרקתי ובכיתי כבר מספר פעמים השבוע אבל סף היכולת תמיד נמתח כמו טופי מתוק עד בחילה ואני מרגישה כמו החמור שלא מגיע אל הגזר לעולם. מחוייב לצעוד קדימה באיומים פסיכולוגיים. מי שלא צועד לא שובע, הוא גווע ברעב וצמא לחיים וכלום לא קורה לו. חייב לצעוד קדימה אבל הקדימה הוא אינסופי, והאינסופיות מעייפת רק מעצם קיומה. הבחור מהקפטריה יוצא לעשן סיגריה של בוקר ושני מאבטחים מצטרפים אליו בשיחה קולנית. זה עולם מקביל בו כולם ערים ואי אפשר לחלץ מאף אחד קצת אמת או תשובות. כשאני חוזרת לחדר אמא שלי אומרת שהיתה לי שיחה שלא נענתה. שש שתיים שבע האחר, אין לך מושג על זה, אבל נכון לעכשיו אתה האמת החדשה בחיי.