התחלתי לעבוד בעבודה החדשה הזו, תוך כדי אני עדיין עובדת בבר
מה שגרם לי חשוב כמה המראה החיצוני חשוב בעבודה כזאת. כמו בית בושת שם
ואני הזונה היחידה ואני היחידה שמקבלת בתחת וכסף על זה, קורעת ת'תחת שלי
בשביל גברים בעיקר פשוט כי ככה יוצא - רק גברים נכנסים לשם ומתלוננים שאין נשים
מצד אחד גבר זה מעליב, כי אני אישה, מצד שני עדיף לי ככה לא?
-
הבוסית בעבודה החדשה מזעזעת, מהרוסיות האלה שלא מודעות למוצא שלהן ועדיין מרשות לעצמן
לדבר יותר מדי, את באה מאיזור פולין גברת, לדבר יתר על המידה זה לא הקטע שלך
שלא תבינו לא נכון - אני רוסיה בעצמי ואפילו דוברת את השפה, לא חובבת את כל העניין אבל
בורשט ופילמני אף פעם לא האירו לי פנים.
-
גברים תמיד באו לי בקלות, אחרי שהלך אחד יבוא אחר, ויבוא אחד שהיה פעם ועוד אחד שפעם יצאנו
וכל אחד תמיד חוזר וגם זה שבא רק לא מזמן ויעזוב בקרוב יחזור גם הוא
אבל הוא.. אני מוצאת את עצמי מתגעגעת למשהו שלא קיים, למגע שעוד לא חוויתי, לרגש שעוד לא התממש
מעשים שעוד לא עשיתי, נשיקות שעוד לא קיבלתי, אהבה שעוד לא נתתי.