תשבי בשקט כי הוא רוצה עכשיו לישון מותק

אחד מהלילות האלה שאני שוכבת במיטה ולא נרדמת נטו בגלל המחשבות הטורדניות 

האלה שעוברות לי בראש. אני אמות בסופו של דבר, וכשאמות אני לא רוצה שהחיים שלי יעברו

אל מול עיניי וכל מה שאחשוב עלי והוא "חבל שלא עשיתי..למה לא אמרתי..פספוס.."

ניצול החיים עד תום נהיו המטרה, הכל נהיה כל כך חלבי, כל כך לא משמעותי

אלו רק מילים, אלו בסך הכל מעשים, בסופו של דבר הכל מתגמד לעומת החיים עצמם

בסופו של דבר החיים יחלפו מול עינייך ותגיד "וואלק ניצלתי עד תום"

מה שנשאר זה להנות מהדרך, עד שיגמר הכביש

-עוד 40 יום לגיוס אה כפרה?