זה פנקס חדש

סתם סיכום בגדול של החופש הזה מבחינת בנים נושא שהתחיל להיות סוג של עיסוק מחשבתי חדש שלי כיוון שנהפכתי להיות מין תחנת רכבת של בנים שלא קורה לי איתם כלום. בינתיים לפחות. כמה עלוב.

אנשים מהבלוג: כן כן למרות שאתם חושבים לעצמכם איזה בלוג שומם.. איזה אנשים יש לה כבר בבלוג?... אספר לכם שללא ספק איכותיים זה פה !כמה בנים חמודים צירפו אותי למסנג'ר וכדומה, שזה מעולה. אני בעיקר אוהבת את הקונספט של להתחיל עם מישהי דרך בלוג זאת אומרת שאנשים
בישראבלוג רואים את הפאקים שלך ובכל זאת שולחים הודעה . שאפו. 

מהדבר הזה של הכרויות שחברה
רשמה אותי: מלא
אבל מלא זקנים. רווקות שעברו את ה25 תעברו לשם עכשיו. בעיקר גילאים 30 עד 50, באמת יופי של ההצעות פשוט אין לי תסביך אבא, תודה ונקסט! מה שכן הכרתי שם שניים נורמאלים... בערך.
הראשון מבינהם הוא ..

הדתי: אתחיל בלהגיד שאני ממש אבל ממש לא קרובה להיות מסורתית אפילו, אני אוכלת בכיפור  וחזיר וכל זה. מה שכן אני לאט רואה כמה יופי יש בחינוך הדתי לאומי, ללא ספק המגזר הזה עושה עבודה טובה מאוד. הילדים יוצאים חכמים עם דרך ארץ ולא מחוברים למחשב ולסלולר באינפוזיה(כמוני לדוגמא). חוץ מזה שאני מתה על צניעות, זה מאוד עושה לי את זה..  ובחזרה לנושא מעבר לעובדה הנוצצת שזה כאילו יש לך חבר לחמש וחצי ימים ואז חופש ליום וחצי (שישישבת)הבנתי שתכלס היום וחצי האלו זה היום וחצי בהם הכי באלי חבר. והאמת היא שבפעםהאחרונה והיחידה שהייתי עם דתי (חתיך ביותר אגב) היה רע. כמה רע? הנשיקות הכי גרועות בחיי, מפגשים בשעות מוזרות בגנים ציבוריים, ותחושת שושו כללית.  זה דווקא היה משעמם. הדתי הנוכחי שיחק לי מדי עם הראש במניפולציות זולות, הכי להעיף מהר, מה אני בת 13?

השני הוא..

 חייל חמוד : חדש חדש. שולח סמסים מתוקים לאללה. מה שנקרא אם אני לא יחטוף סכרת אולי יש פה עתיד!!!

דושבאג: מוקדש לו כבר הפוסט הזה ומסתבר שיש לו חברה בבית (אני מקווה שלא בגודל של הבית כי לפי מה שהוא אומר מדובר ב4 קומות ענקיות חח חמוד חושב שכסף מרשים אותי). הוא רוצה להיפרד ממנה אז יש סיכוי טוב למשהו אני לא אכחיש.

צופיפניק: התשובה לדושבאג, הכרתי אותם באותה מסגרת והם נלחמו על דקות שיחה איתי ( (: ) הוא בחור להביא הביתה לאימא, חכם, נחמד, לא מופרע מדי, נראה טוב, הקטע הוא שלא תמיד נמשכת לכאלה הלוואי שהפעם כן. מקסימום אני יהפוך אותו לידיד אם לא אח.

ילד טוב מדי: הכרתי מישהו חדש דרך חברה שחיזר אחרי באופן חמוד, ילד טוב בטירוף, אף פעם לא נמשכת לכאלה לא משנה כמה טוב הם נראים.  הוא ספציפית מצא חן בעיני. אהבתי שהוא כנה באופן מוחלט ונדיר, שהוא אובססיבי לאמת כמוני. חוץ מזה הוא היה נראה לי בוגר באופי ובגיל. לרגע חשבתי שאולי בכל זאת יש אלוהים והינה מצאתי מישהו להסתובב איתו בעיר שלו שהיא גם העיר של השני שתמיד ברקע או בקיצור חשבתי שיהיה אושר צרוף ואני יעביר את הקיץ בנועם. אז לא! ליקום יש תוכנית אחרת, הסתובבתי איתו באיזה בבוקר והיה נורא. הוא שיעמם אותי ברמות אחרות שלא פגשתי עד עכשיו, השיחה הייתה לא זורמת בלשון המעטה והיה שיא החום ובמקום להישאר בקניון הוא לקח אותי לאיזה גלידה בעיר שנמסה לי על כל המכנס. אחרי שעה וחצי הצלחתי לעוף משם לא לפני שהוא שאל אותי אם אני רוצה לבוא לים או שנצא שוב בערב. גלידה מהמכנס שלי לכל מי שמצליח להסביר לי מה חשב הילדון או למי שקרא את כל זה. תקבלו את הגלידה ברגע שיהיה אפשר להעביר דברים דרך המחשב ומי שמכיר אותי יודע שמילה שלי זאת מילה.