באמת שמתחיל להעצבן אותי כל הקטע הזה.אם אתה חושב שאני סבבה עם זה שאני כל שניה בודקת בוואצאפ אם אתה מחובר. כל מחשבה שניה שלי מתקשרת אליך. חולמת חלומות שקשורים אליך. מסתכלת בדפים של האקסיות שלך.
אז אני לא.
אני לא כי אני יודעת שזה לא יכול להיות בינינו.
כן! ככה זה אני דתיה ואתה.. אתה מתחזק, אבל לא מספיק. בהתחלה אמרתי לכולם שאין סיכוי שדבר כזה יקרה, אמרתי שאני אדחיק רגשות כאלה אם יהיו לי כלפי מישהו לא דתי (וכן, זה אפשרי). ואז משהו בי שכנע את עצמי שבעצם, איתך זה אפרי. כי אתה - הכי מתחשב. הכי מכבד. הכי הכי בהכל- אז ברור שזה אפשרי.... ואז ורדי הבהיר לי בצורה הכי כואבת וישירה ש"את לא מאמינה בסקס לפני החתונה. הוא כן. הוא גבר גם. מה את חושבת שיקרה?!". אווצ' ורדי.
אבל אבל אבל יואב לא כזה... הוא לא מהבחורים האלה!
אבל הוא כן. הוא גבר, בכל זאת, תני קצת קרדיט על זה... וזה נכון שהוא פשוט ויתר על שינה צמוד צמוד עם הזנזונת הזאת באוטו... זה אמור לנחם אותי? זה לא.
אני פשוט רוצה להגיע כבר לשלב של אחרי. שאני כבר אחריו. לא חושבת עליו, אפילו מגחכת שהייתי אובססיבית כל כך לגביו... כן, זה יקרה מתישהו. וזה גם מה שמפחיד כל כך... הוא עדיין מקסים בעיני, ואני חושבת שהוא תמיד יהיה. השלב של "אחרי" זה בדרך כלל שלב של ריחוק טוטאלי,
ומה אם אני לא באמת יכולה להיות בריחוק כזה איתו? או רוצה...?
זה פשוט להקרע בין האינסטינקט לא להגיב להודעות שלו לבין לרצות להיות לידו כל הזמן. זה משוגע. מטורף אפילו.
פשוט להיות אחרי. אחרי מה? איך אחרי?
וואלה, אנלא יודעת.
ספרו לי!
אני לא יכולה לשמוע מוזיקה עכשיו, זה לא אומר שלכולכם גם אסור-
בבלוג זה
בכל הבלוגים
