״יש פה מישהו?״ צעקתי כששמעתי דלת נפתחת.
״מי זה?״ שמעתי קול מוכר אבל עדין לא זיהיתי אותו.
״זאת אנג׳לינה״ עניתי והמשכתי
״אני מכיתה יא׳. ננעלתי פה״ דלת התא נפתחה וראיתי ילדה שלומדת שכבה מתחתי,
אני לא יודעת את שמה אבל אני מכירה אותה בפרצוף.
״את בסדר?״ היא שאלה בלחש
״כן. תודה״ אמרתי ולקחתי את תיקי שהיה מונח ליד אותו תא שנעלתי בו ״אני כל הזמן ניסיתי לפתוח את הדלת ישבתי והוזזתי
את הידית כל הזמן״ שמתי את תיקי על גבי כשרצואה אחת. ״לא היה כיסא או מפתח על הדלת?" תהייתי.
״לא... פשוט פתחתי את דלת״ היא אמרה ויצאתי כשאני צועקת שוב תודה .
׳איך הדלת לא נפתחה כשאני ניסתי לפתוח אותה?׳ שאלתי את עצמי ושקעתי במחשבות על כך.
״אנג׳ מה את עושה פה?״ קולו המוכר של יוני נשמע.
״הייתי במתכונת בהיסטוריה״ עניתי והתיישבתי לידו בתחנת האוטובוס.
״כן אבל היא נגמרה כבר לפני שעה וחצי״ הוא אמר בלא הבנה
״ננעלתי בשירותים...״
״ננעלת בשירותים?״ הוא אמר בהתפעלות והמשיך ״איך?״.
״לא יודעת הדלת לא נפתחה״ עניתי וקמתי לכבוד האוטובוס שבא.
״גם אתה לגדרה?״ שאלתי כשראיתי אותו קם גם כן.
״אני הולך לרון...״
שילמתי לנהג והתיישבתי מאחוריו.
״אז איך יצאת מהשירותים?״ הוא שאל כשהתיישב לידי
״ילדה מי׳ פתחה לי את הדלת, לפי מה שהבנתי הדלת הייתה פתוחה כל הזמן. לא היה מה שחסם אותה
ולא היה מפתח במנעול״ עניתי במבט מעופל
״כבר הבנו שלבית ספר הזה אין מספיק תקציב״ הוא מילמל
״אפשר לישון עליך?״ שאלתי. הרגל הרגה אותי והרגשתי דופק מראשי מרוב שהוא כאב.
״מצדי תנחרי עליי״ הוא אמר בחיוך ושמתי את רגלי בעדינות על ירכיו.
״אנג׳לינה צריך לקום, הגענו״ קולו של יוני נדחף לחלומי.
״אני קמה..״ מילמלתי משנתי ועייני התכולות נפתחו בעדינות.
״א׳חחח העיניים האלה״ הוא אמר וליטף את מצחי.
כתגובה צחקתי והרמתי את רגלי ממנו, אך את ראשי שמתי על כתפו בעייפות.
״אנג׳לינה...״
״כן יוני?״
״אני מקווה שתיהייה מאושרת״ הוא אמר והסתכלתי על פניו ונישקתי את לחיו.
״גם אני מקווה..״ לחשתי לו והחזרתי את ראשי לכתפו.
״גדרה״ הנהג צעק לשאר הנוסעים באוטובוס ואני ויוני קמנו כשהוא מחזיק בידיי.
״אתם זוג נורא חמוד״ אישה זקנה אמרה לנו בחיוך כשיוני עזר לה לרדת מהאוטובוס
״אנחנו לא זוג..״ שמעתי אותו לוחש לה ואז ממשיך ״היא חברה טובה שלי״
הוא חייך לאותה אישה ונפרד ממנה לשלום בחיוך.
״תודה״ היא אמרה וישבה על ספסל התחנה.
״אתה מלווה אותי הביתה?״ שאלתי בחיוך והוא שם את ידו על מותני, לעזור לי ללכת.
״כן לפי מה שאני רואה את דיי צריכה את זה״ שוב הוא חייך את החיוך המדבק שלו.
״תודה״ אמרתי והתחלנו ללכת.
״אני שמח שנעלו אותך בשירותים. סופסוף היה לנו זמן ביחד״ הוא אמר את החלק האחרון במין התרגשות מוגזמת וצחקתי.
״גם אני שמחה״ אמרתי בזמן שאני מחבקת אותו לשלום
״ביי״ צעקנו אחד לשני ונכנסתי לביתי
״מישהו בבית?״ צעקתי ולא שמעתי תגובה.
הלכתי לכיון המקרר וראיתי שיש על השולחן שבסלון פתק.
׳לאנג׳לינה
לקחתי את אחיך מייקל לחבר הוא ישן אצלו
אני מקווה שהמתכונת הלכה כמו שצריך
ואני גאה בכך גם אם לא תצליחי
אוהב מאוד אבא׳
״האבא הזה... הוא חייב ללמוד איך לשלוח SMS״ מילמלתי לעצמי ופתחתי את הטלוויזיה על MTV
הייתה רצועה של שירים של one direction.
הלכתי אל המקרר והוצאתי משמה קופסה של אוכל, נויוקי ברוטב שמנת.
הכנסתי מנה לצלחת ומשמה למיקרוגל לדקה ו45 שניות.
שמעתי את צפצוף המיקרוגל ולקחתי מגבת בשביל להוציא את האוכל.
הלכתי לסלון והנחתי את הצלחת על השולחן ואז חזרתי להחזיר את המגבת ולקחת בקבוק קולה.
סיימתי לאכול ונשכבתי על הספה בזמן שאני מעבירה ערוץ לHOT VOD לצפות בקאסל.
״אנג׳לינה..״ שמעתי את קולו.
״איאן״ מילמלתי והסתובבתי.
הוא היה שם חתיך כמו תמיד הוא לבש את החולצה הוורודה שקניתי לו ליום הולדתו,
ג׳ינס בצבע חרדל, נעליים שחורות של נייק וג׳קט עור שחור שמתאים לחגרותו שביצבצה מעבר חולצותו.
״בוא״ אמרתי ואחזתי בידו מושכת אותו לחדרי.
״אנג׳ל את בטוחה שאת רוצה ללכת?״ הוא שאל בזמן שהוא מושיב אותי על בירכיו.
״כן, כולם הולכים אז למה לא אנחנו?״ נישקתי את שפתיו ופקחתי את עיניי בזמן הנשיקה.
״מה את צוחקת?״ הוא שאל כשהתחלתי לצחוק
״אתה מצחיק אותי״ עניתי והוזזתי את שערו מגבותיו. אני אוהבת לראות את העגיל שלו, הוא מדגיש את עיניו הכחולות.
״אני מצחיק אותך?״ הוא אמר בהתפעלות ולפתע הוא הפיל אותי על המיטה והחל לדגדג אותי.
״דיי אתה יודע שאני רגישה לדיגדוגים״ אמרתי כשאני עוצרת כל עברה במילה מצחוק ובועטת ברגלי במיטה.
״אני מפסיק!״ הוא הכריז ״כואב לי כבר מכל הבעיטות שלך״ הוא המשיך את דבריו בזמן שנגע בביטנו במבט כואב
״אני מצטערת״ אמרתי בזמן שאני מנשקת את ראשו
״אני לא רוצה כל כך ללכת, אולי נישאר פה אני ואת.״הוא אמר זאת בזמן שהוא תופס את ראשי כאילו הוא בא לנשק אותי.
״אני רוצה ללכת. יהיה כיף וגם זה היום הולדת של החבר של שלי! אני חייבת להיות שם בשבילה.״
״טוב, אני נכנע. נלך״
נישקתי את שפתיו בתשוקה והוא ליטף את גבי בעדינות ומשמה עלה לראשי, מתעסק בשערי בזמן שאני תופסת את עורפו ומעמיקה את נשיקתינו.
״נתפסתם״ אחי מייקל נכנס לחדרי ומיד איאן קם ממיטתי.
״מייקל, החוצה!״ צעקתי והוא יצא במהירות.
״אני מצטערת״ אמרתי וקמתי לארון להוציא את השמלה השחורה והצמודה שלי.
״זה בסדר״ הוא אמר וחיבק אותי מאחור במותניי, מוזיז את שערי לצידו השני ומנשק את עורפי וכתגובה אני מחייכת ומסתובבת להרחיקו ממני.
״אני צריכה להתלבש״ אמרתי והצגתי בפניו את שימלתי.
״אני יכול לצפות?״ הוא שאל בחיוך
״אתה יכול לחכות לי בחוץ״ אמרתי והוזזתי את שערו מגבותיו.
״אני יזכור לך את זה״ הוא לחש ונישק את אפי
״אני יזכיר לך גם אם אתה רוצה״ התגרתי בו והוא יצא מחדרי.
לבשתי את שימלתי השחורה, נעלתי את עקבי האדומים, פיזרתי את שערי ובקצבותיו עשיתי בייביליס, איפרתי את עיני באיילינר ורימל ואת שפתיו צבעתי באודם אדום כמו העקבים.
״מוכנה״ הכרזתי לפני שיצאתי מחדרי.
״אני מחכה״ איאן אמר ויצאתי.
הוא נישק את מצחי בעדינות ואמר ״מה שאת עושה לי בלב. אף פעם לא אהבתי ולא אוהב מישהי כמו שאני אוהב אותך״
חייכתי לעברו וחיבקתי את מותניו. ״איאן. אתה כל חיי. בלעדיך אין לי כלום״ לחשתי לאזנו, בזכות העקבים אני איכשהו בגובהו.
״בואי נלך. שלא נאחר״ הוא אמר ונישק הפעם את לחי.
״הגעתם״ שלי אמרה בשמחה והמשיכה ״הבנים שמה״ היא הצביעה לעברם הם היו שמה עם הנרגילה והשתייה
כמו תמיד.
״אתה לא שותה. שמעת״ אמרתי לאיאן והוא כתגובה חייך ונישק את שפתיי בעדינות.
״בתנאי שתבואי לבקר אותי״ הוא אמר כשהתנתקנו.
״טוב״ עניתי וגנבתי עוד נשיקה קטנה ממנו לפני שהוא הולך.
״אווו׳ח, כמה שאתם מאוהבים״ היא צווחה ואיאן הסתובב וחייך אליה.
״בואי נשנה נושא״ אמרתי בחיוך מבויש.
״ראית את אלינור?״ היא אמרה בהתפעלות
״למה?״ תהיתי
״היא מעשנת״ היא לחשה בצעקה.
״מה״ התפלאתי
״כן, ואיי היא מה זה הידרדרה. זה מגעיל בת מעשנת״
״אני שמחה שעשינו את זה״ אמרתי ונישקתי אותו בזמן שהוא נוהג.
״אני שמח שנהנת״ הוא אמר בזמן שהאור התחלף לאדום ואז הוא חייך לי את החיוך הכובש שלו ועיניו הכחולות בהו בי.
הזזתי את שערו מגבותיו והעברתי את ידי על העגיל שיש לו בגבה, הוא התקרב אליי לנשק את שפתיי ועצרתי אותו
״הרמזור התחלף לצהוב״ אמרתי והסתכלתי לעבר הכביש כך גם הוא. ממשיך לנסוע אבל גם פוזל אליי ומחייך את החיוך שתמיד צורב בזיכרוני.
״איאן תיזהר!״ צרחתי, צעקתי ובמיוחד פחדתי. אור גדול התקרב אלינו- משאית.
עיניי היו עיפות הראש שלי הסתחרר והגוף שלי זעק.
הרגשתי את הדם על ראשי נוזל לו לאט ובזהירות, על אפי ומשם לחזי ונופל ארצה.
הסתכלתי קדימה מנסה לאתר אותו וחתיכת הברזל הזאת הפרידה בנינו.
צעקתי, צעקתי וצעקתי וכל מה ששמעתי מהצד השני היו אנחות סבל ונשימות כבדות.
צעקתי שימשיך לנשום בכבדות כדי שאני ידע שהוא עדין איתי ואז הוא לחש 'אנג׳ל...' הנשימות הפסיקו
״אנג׳לינה קומי.. את חולמת״ שמעתי את קולה של אימי
״מה השעה?״ פלטתי מפי
״רבע לשמונה בערב״ אימי ענתה והמשיכה
״להכין לך אמבטיה?. כולך מזיעה״
״כן תודה״ לחשתי וקמתי לחדרי. לקחתי את ה׳טראומיל׳, מגבת ומברשת ומשחת שיניים
״האמבטיה מוכנה״ אימי צעקה
״תודה״ צעקתי בחזרה והלכתי למקלחת.
ציחצחתי שיניים ונכנסתי לתוך האמבטיה. התטי את ראשי לאחר ונתתי לזיכרון להשתלט על מוחי.
עייני זזו במהירות ואז פקחתי אותם הרגשתי עייפות רבה וכאילו שכול גופי נמחץ .
״אנג׳לינה״ קולו של אביי נשמע הזזתי את ראשי קדימה לראותו.
״אבא?...איפה אני?״ תהיתי
״חכי רגע אני הולך לקרוא לאימא״ הוא אמר ופתח את הדלת ראיתי דרכה חלק מחבריי שמה יושבים על כיסאות
ומולם דמותה של אימי.
״מתוקה שלי התעוררת״ ידייה של אמי נגעו בידיי כשהן רועדות ועייניה אדומות מבכי.
״אנג׳..״ קולה של לירום נשמע מצידה השני של המיטה
״לירום״ לחשתי והוזזתי את ראשי לכיוונה. מגלה שגם אשלי, שלי, יוני ועידו נמצאים.
״למה אני פה?״ שאלתי בלא הבנה ואימי פרצה בבכי קל
״עברת תאונה״ אבי אמר בזהירות כשהוא נוגע בידי וביד אימי, ידיהן של לירום ושלי נגעו בידי השנייה
ומיד ידעתי אבל רציתי להיות בטוחה
״איאן! מה איתו?״ דמעות החלו לזלוג מעיניי ומעיני כולם.
ידעתי כבר את התשובה עכשיו בוודאות.
״איאן כבר לא איתנו..״ אבי אמר בלחש ולירום חיבקה אותי בכאב ובדמעות .
ואני שותקת לא יודעת איך להגיב רק דמעות זולגות ולנגב אותן אין טעם- החיים שלי נהרסו.
״מתוקה, יש לך מזל שבכלל יצאת משם ללא נזק״ אבי המשיך והוזזתי את ראשי הצידה שלא יראו את פני.
׳יצאתי משמה בנזק ענק. אני לעולם לא אחזור אליו׳ מילים אלו עברו בראשי בצער.
אני יעלה את הפרק הבא או במוצ״ש או ביום ראשון.
אני צריכה ללמוד לבגרות במוט״ב ובתנ״ך . סיוט!
אני יודעת שהפרק מסובך הפעם אז אני יסביר
כל הקטע שבו איאן מופיע זה בעצם החלום שהיא חולמת כמעט כל יום, החולם הזה הוא זיכרון של אותו יום של התאונה .
אז ככה כשהיא ״פגשה״ את מייקל זה היה בחלום.
וכשהיא הייתה באמבטיה אז היא נזכרת באותה פעם שהיא הייתה בבית החולים והודיעו לה על התאונה ועל כך שאיאן מת.
מי ששחר אותה מן השירותים זאת ילדה משכבה מתחתיה היא לא הייתה איתה בשירותים כל הזמן היא נכנסה ואנג׳לינה קראה לה לעזור לה.
הסיפור על איאן היה בשביל להבין כמה שהוא חסר לה וכדי שיבינו את הצער שלה
בנוסף זה נראה לי חשוב שידעו מה קרה בתאונה בגלל רגשות האשם כי זה יתקשר לפרק הבא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
