מלא זמן לא הייתי פה, לא הייתי צריכה את הבמה הזאת.

עברתי שינוי משמעותי ביותר בזמן הזה.

"ילדים מסתוריים, לכו לרחוב טרלהלה מילים לא מובנות כאן ותמצאו את ההפתעה המסתורית"

בהתחשב בך שלא היה לי מצברוח, ובמיוחד לא ללכת הביתה

מיותר להגיד שהלכתי, נכון?

הגעתי לאותו רחוב, שום זכר - שום סימן לאותם ילדים מסתוריים או רמז שיכול להוביל אותי אל ההפתעה המסתורית.

הרגליים לקחו אותי לגינה קרובה שהיתה באזור.

הרבה חתולים רעבים מקיפים אותי

שני אנשים שעושים סמים רואים אותי

אנשים מהעבר שלא סימפטתי ועדיין.

והשמש שמולי

אני כמעט מתעלפת

אז ישבתי שם איזה חצי שעה-שעה,

ואז חזרתי הביתה.

יכולים להיות דברים גרועים יותר מלראות את האקס שלך בקניון.

זה המטמון שלי.