The Williams Cat

התקף חרדה/פאניקה/איןלימושג.

הייתי היום במקום הומה אדם,ללא מקום לזוז.

לא יכולתי לסבול את זה.

חזרתי לעצמי לכיתה ו'.

שכל פעם שהייתי במקום כזה התחלתי פשוט לדפוק את הראש בכל מקום שקיים (מקיר ושולחן עד לרגל של עצמי)

לא יכולתי להפסיק לחשוב

הזעתי והייתי בלחץ מטורף

חשבתי שגמרתי עם זה.

עבדתי על זה כל כך הרבה זמן כדיי שזה לא יקרה שוב

שכחתי מזה לגמריי

ושוב זה מופיע בלי שום התראה.

ושוב כל בן אדם שבא רק למרחב האישי שלי אני מתחרפנת

ושוב כל קול צריך להיות רגיש מאוד לפניי שאני אערוף לו את המנגינה

ושוב כל האנשים צריכים להיראות טוב ולעשות מין פזאל אנושי כדיי שהמוח שלי לא יתחרפן.

למה זה??

זה כל כך לא פייר!

ומשום מה השיר היחיד שהרגיע אותי היה שיר ראפ של אמינם שלא שמעתי יותר משנתיים.