שלושת הימיים עברו במהירות וללא שום עיקובים מיותרים, הקצב שלנו היה טוב וכבר בערב היום השלישי הגענו לכפר
"אני מרגיש את זה, זה חזק" מלמלתי כשנכנסנו לכפר הקטן
דילן הביטה סביב "זה בטח נמצא פה, אולי באחת המקדשים או קבות מתחת לאדמה" מלמלה
"נו יופי, ואיך נמצא את זה בדיוק?" נאנח אית'ן "האנרגיה פה בכל מקום"
"אולי זה הכפר עצמו?" שאלתי
דילן נחרה בבוז "כן הגיוני" היא התחילה להתקדם כשאנחנו אחריה "אני גוועת! בואו נמצא מקום לאכול" אמרה
התקדמנו עד למסעדה קטנה, נכנסנו פנימה והתיישבו באחד השולחנות
"אז, איך אנחנו ממשיכים מפה?" שאל אית'ן
הוא ודילן הביטו בי בשאלה "מה?" שאלתי לא מבין "מאיפה אני יודע??"
"כן זה נחמד, אתה מביא אותנו למקום לא ידוע בחיפוש אחר תכשיטים שלא בטוח שקיימים בלי לדעת איך בדיוק אתה הולך להשיג אותם?" שאלה דילן
נאנחתי "מצטער טוב? חשבתי שזה יהיה יותר ממוקד, חשבתי שנדע מה זה כשנגיע, שנרגיש או משהו"
"נו יופי" מלמל אית'ן "על מי אנחנו סומכים"
באתי לענות לו אך פתאום המלצרית הגיעה "שלום, רוצים להזמין משהו?" שאלה בחיוך
כל אחד אמר את מה שהוא רוצה להזמין
"כבר מגיע" אמרה כשהיא מסתכלת עליי והולכת
אית'ן ודילן הביטו בי בחיוך
"מה?" שאלתי שוב
"נדלקה עלייך" אמרה דילן
גלגלתי את עניי "נו אין לנו זמן לזה עכשיו" מלמלתי
היא נתנה מכה קטנה בכתפי "חתיכת דפוק אולי זו הדרך לגלות איפה זה!"
שפשפתי את המקום בו היא הכתה אותי וניסיתי להבין את הראש שלה "איך בדיוק?"
דילן נאנחה ואית'ן ענה במקומה "תזרום אייתה, היא תרגיש בטוחה ואז תשאל אותה אם היא יודעת על התכשיטים"
"אהה.." מלמלתי "יש לזה סיכוי"
השניים הסתכלו עליי במבט כועס
"מה??" שאלתי שוב
"לך כבר!" אמרו ביחד
"אבל אני רעב" מלמלתי, לפי המבטים בעצבניים שלהם הבנתי שאין לי ברירה ולכן קמתי והלכתי לבר, להתחיל עם אותה בחורה.
יצאתי מביתה כשאני מתמתח, דילן ואית'ן חיכו לי על הספסל ממש מול הבית, איך שקלטו אותי הם נעמדו במהירות "נו??" שאלו חזרי סבלנות
משכתי בכתפיי "היא לא יודעת כלום" אמרתי כשאני עוקף אותם ומתיישב על הספסל
"מה?" שאל אית'ן "אז מה לקח לך כל כך הרבה זמן??"
"אתם אמרתם לי לזרום אייתה לא? נו זה מה שעשיתי"
אית'ן התחיל לצחוק בזמן שדילן הייתה עצבנית "שכבת אייתה!?"
"זה מה שרציתם לא?!" לא הבנתי אותם
"כשאמרנו 'תזרום' התכוונו שסתם תתמזמז אייתה או משהו! לא לשכב!" צעקה
"גדול אחי, בכל מקום אתה מצליח אה?" אית'ן נתן לי כיף
"אמרו לכם פעם שאתם ממש לא ברורים??" שאלתי עדיין מבולבל, אז עשיתי את הדבר הנכון או לא?
דילן נאנחה והם התיישבו לציידי "אז מה עושים עכשיו?" שאלה
"לא יודע, כנראה שזה באמת היה רעיון מטומטם" מלמלתי
"מה אתה אומר" גיחך אית'ן
דילן חייכה "סתכלו על הצד החיובי, לפחות יצא לנו לבלות ביחד"
"אנחנו תמיד מבלים ביחד" סתר אותה אית'ן
"כן אבל אף פעם לא יצאנו למקום כזה"
"ממש חוויה"
בזמן שהם התווכחו להם אני התחלתי לבחון את המקום, הביניים נראו טיפה ישנים מה שנתן למקום סוג של יחודייות, לידנו הייתה גינה בה היו נדנדות ומגלשות שנועדו לילדים אך בגלל השעה היחסית מאוחרת לא היו בה ילדים קטנים, רק חבורת ילדים שנראו כבני 13 14, רק שנייה מה הם באמת עושים שם? הם עמדו במעגל ויכולתי לשמוע אותם צועקים אך לא הבנתי מה הם אומרים, מה יש שם בפנים? על מי הם צועקים?
נעמדתי והתחלתי להתקרב לעבר אותה חבורה
".. יתום מטומטם!" יכולתי להבין לפתע
"חלשלוש, קדימה נסה להילחם בנו" שמעתי צחוק מלגלג "אפילו חרב אתה לא מצליח ליצור"
"אני לא יכול ליצור חרב" שמעתי קול חלש
"ברור איך שכחתי" כבר הייתי דיי קרוב "הריי מה אמרת שאתה? מכשף?" כל החבורה התחילה לצחוק "קדימה, נסה לכשף אותנו"
יכולתי לראות מבין שני ילדים ילד נעמד אך תוך שנייה אותו ילד שדיבר דחף אותו חזרה על הרצפה והתחיל לבעוט בו
"מה אתם חושבים שאתם עושים!?" שאלתי בכעס וכל הילדים סובבו את ראשם אליי
אחד הילדים, זה שבעט, התקדם לכיווני כשכל החבורה מאחוריו "מה אתה רוצה זר?" הוא שאל
גיחכתי בלגלוג, מה הוא חושב לעצמו הצוציק הזה? "שתעזבו אותו בשקט"
"אחרת מה??"
חיוך קטן עלה על שפתיי, מיקדתי את האנרגיה שלי כך שיצאה מידי בצורת חרב, חרב זוהרת ארוכה ורחבה "אתה ממש לא רוצה להתעסק איתי" הנפתי את חרבי לכיוונם באיום
הם הביטו בחרב מופתעים ותוך שניות כבר נעלמו
"פחדנים" פלטתי כשאני מחזיר את האנרגיה לתוכי ומתכופף לעבר הילד הצעיר "אתה בסדר?" שאלתי
"לא! אתה בסדר??" נשמע קולה של דילן מאחוריי "מה אתה חושב שאתה עושה?!"
הסתובבתי אליה "מה? את ראית מה הם עשו לו??" נעמדתי
"ובכל זאת! היית יכול להגיד להם, אבל למה להפחיד אותם ככה!?"
"מצטער" מלמל הילד ונעמד
אית'ן חייך לעברו "זה בסדר, עזוב אותם" אמר והתקדם לעברו "מה איתך? אתה בסדר?" שאל
הילד הנהן "תודה" מלמלה "מי אתם?"
"אני אית'ן ואלו דילן וריילור" הציג אותנו אית'ן "אבל אתה יכול לקרוא לי ריי" אמרתי בחיוך
הנער החזיר לנו חיוך קטן "אני טום" אמר
"נעים להכיר טום" אית'ן הושיט את ידו, טום הביט בידו של אית'ן ולבסוף שלח גם את ידו ולחץ אותה, הבעתו של אית'ן השתנה לפתע, הוא עזב במהירות את ידו של טום והביט בנו "תגידו, חשבתם שאולי הדבר הזה שמגלה את התכשיטים זה בעצם בן אדם?" הסתכלנו עליו לא מבינים "ולא סתם בן אדם, מכשף" הוא הביט בטום וחייך חיוך קטן.
תכירו את טום, המכשף :]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
-dilen-