#שנת2015,שנה של חשיבה.
החל מהיום, אחת לשבוע (מקווה ליותר, אם יהיה לי זמן) אעלה לכם נק' למחשבה.
מקווה שתהא שנה זו מלאה במחשבות,ביקורתיות,תובנות,עניין והרחבת אופקים.
פעם שאלתם את עצמכם למה אנחנו מאמינים בה'?
אני מאמינה. שלא יצא מכאן הרושם שלא. אבל אני רוצה להבין למה אנחנו מאמינים בכלל במשהו שבחיים לא ראינו, שאין לו הוכחות ממש (התנ"ך ולעומתו המדע..תבחרו במה להאמין. הוכחות חותכות? אין)
אני לא אוהבת לקבל את המציאות כמו שהיא. ואני חשובת שאף אחד לא צריך.
כפייה דתית היא בהחלט בעיה. אבל זה כבר נושא בפני עצמו ולא לשמו התכנסנו כאן.
הכל התחיל מהניסיון שלי להבין אם יש לנו כוח, בעזרת האמונה וכוח הרצון שלנו בלבד לשנות דברים?
הדעות היו חלוקות. אך בסופו של דבר כל מי ששאלתי אותו הסכים חד משמעית שיש איזושהי השפעה של כמה שנאמין במשהו ונרצה משהו על המציאות שאנו חיים בה.
אני, שניסיתי להבין למה הם חושבים את זה (ולא במובן של "תחשוב טוב יהיה טוב". אני מאמינה במשפט הזה מפני שהכל תלוי בנו. אם נשכנע את עצמנו בכל מיני דרכים שטוב עכשיו, נלמד להסתפק במועט והלעריך כל מה שיש לנו נגיע למצב הזה ש"טוב לנו") לא ממש קיבלתי על זה תשובה. כי בסופו של דבר כולם החזיקו בדעה שלנו, בפועל, בפעולות שאנו עושים יש מקום מאוד מאוד גדול במה שאנו שואפים להגיע אליו.
אז מה מקומה של הרוח כאן? כנראה שתפקידה הוא לוודא שנמשיך לדבוק במטרה,לשמור עלינו חזקים מבחינה נפשית(רוחנית) גם כשלא הולך. מסכימה לגמרי.
ועכשיו, למה אנחנו מאמינים בה'?
את האמונה הזו שדברים ישתנו אם נאמין ונרצה מספיק אפשר לסווג לה', או לכוחות אחרים כמו צ'אקרות וכאלה.
אני רוצה להתייחס לאמונה בה', כי אני לא ממש מאמינה בצ'אקרות. לא מאמינה בכלל יש לציין.
אז, יש כמה סיבות לאמונה שלנו בקב"ה:
על מנת להרגיע את עצמנו שלכל דבר יש סיבה, ואם לא קיבלנו משהו, או לא קרה לנו דבר מה יש לכך סיבה? נכון.
על מנת לתת לעצמנו תקווה שדברים יקרו , בעיקר אם "נחזור בתשובה ונקיים תרי"ג מצוות"? נכון.
על מנת שניתן סיבה ל"מקריות" או דברים שקרו "כנגד כל הסיכויים" ? נכון.
כי קשה לנו בתור בני אדם שמלמדים אותם לחשוב בדרך מסוימת (לא תמיד חושבים "מחוץ לקופסה") וגם בכללי, להאמין במשהו שאנחנו לא מודעים לסיבה לו. או..משהו שהוא לא "יש מאין".
אז אנו, והאמונות המונוטאיסטיות כלל לוקחים "דמות" (שגם היא לא מוחשית) ונותנים לה כוחות אנושיים.
נתנו לה את היכולת לשפוט אותנו, להחליט, "אם אלוהים עשה משהו הוא יודע מה הוא עושה", "אם ה' בחר כך כנראה שיש סיבה".
אנחנו תמיד מחפשים משהו להישען עליו. וזה לגמרי לגיטימי, שלא תבינו אותי לא נכון.
האמונה באל וההקנייה של הכוחות שיש לו כביכול מנסות לכסות בצורה הכי רחבה שאפשר את תחומי החיים שלנו. ובנוסף לכל מה שציינתי, האמונה "מאששת" ספקות ונותנת תקווה לטוב. תקווה שיש דבר כזה.
לדוגמה עם המשיח, שיבוא כשהכל יהיה טוב או כשלחלופין הכל יהיה רע.
שורה תחתונה, בין אם ה' קיים ובין אם לא - אמונה היא מצויינת כי היא עוזרת לנו, בני האדם, להתנהל ולחיות בשפיות במובנים רבים.
ומה מושר ההשכל ? תהיו ביקורתיים, תחשבו. אל תקבלו שום דבר כפי שהוא.
The believer.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: